אורי ליפשיץ (7 ביולי 1936, 28 במאי 2011) היה צייר, פסל ואמן ישראלי, שהתמחה גם בהדפסים ובטכניקת התחריט (חיתוך או חריטה על מתכת להדפסה). עבודותיו נמצאות באוספי מוזיאונים והוצגו בתערוכות גדולות.
נולד וגדל בקיבוץ גבעת השלושה. ברובו היה אוטודידקט, אם כי למד לפרקים וסרב למסגרות לימוד קבועות. שירת בפלוגה א' של גדוד 890, תחת מפקדים בולטים, והשתתף בפעולות צבאיות; נפצע במלחמת סיני ושוחרר בשנת 1956.
בשנות ה-50 וה-60 למד אצל אמנים שונים, בין היתר ציור אצל מרסל ינקו ופיסול אצל דב פייגין. ב-1963 למד תחריט עם טוביה בארי והתנסה בסדנה בכפר סאלד. בשנות ה-60 וה-70 זכה להכרה, היה מזוהה עם הבוהמה התל אביבית ועבד בסגנון אבסטרקטי-אקספרסיוניסטי (אקספרסיוניזם, סגנון שמדגיש רגשות חזקים). באמצע שנות ה-60 החלו להופיע גם דימויים מפורשים יותר בעבודותיו, ותכנים פוליטיים ניכרו בסדרות כמו "כפר קאסם" מ-1965.
הציג תערוכות יחיד במוזיאון ישראל (1969) ובמוזיאון תל אביב (1974). ב-1970 השתתף בביאנלה בסאו פאולו וזכה לציון לשבח. בשנות ה-70 שהה לעתים בספרד ויצר סדרות ציורים ותחריטים בהשראת אמנים כמו גויה, ולאסקז וורמיר. ב-1982 הכיר את אשתו השלישית, דורית, ויחד חיו בנווה צדק בתל אביב.
ליפשיץ המשיך לצייר ולהתעסק בנושאים חברתיים ופוליטיים. משנות ה-90 הדגשים שלו נעשו אקספרסיביים ומחאתיים, עם סדרות כמו "הנואמים" (1988, 1990), דיוקנאות של ראשי ממשלה (2001) וסדרת "האינתיפאדה השנייה" (2002). ב-2004 יצא בהוצאתו הספר "אורי ליפשיץ: שלטון".
יחסו של הממסד לאמנות השתנה עם השנים. הוא ספג ביקורת ו"חרם בלתי רשמי" בשל אמירות פוגעניות שלו כלפי קבוצות שונות. ראיון ב-1998 עורר מחאה ציבורית; ליפשיץ התנצל על דבריו.
ב-28 במאי 2011 נפטר לאחר מחלה. בן 75 במותו. נקבר בקיבוץ גבעת השלושה.
בשנת 2016 הוצגה רטרוספקטיבה גדולה של כ-150 עבודות במוזיאון הרצליה, שאיפשרה לשקול מחדש את מורכבות יצירתו ואת יחסו לחברה הישראלית. עבודותיו מציגות לעתים חזון קשה ועז, אך גם מעקב מתמשך אחרי אירועים חברתיים ופוליטיים.
נישא שלוש פעמים. היו לו שבעה ילדים: שלושה עם אשתו הראשונה אביבה, שלושה עם עדה, ובן אחד שנולד בגיל 52 עם דורית.
ביום 21 במאי 2015 הוסר הלוט מעל לוחית זיכרון בביתו בנווה צדק. פסלי הנצחה הוקמו בגבעת השלושה, וחלק מיצירותיו מוצגות בגן הפסלים בתל השומר ובמקומות ציבוריים נוספים.
אורי ליפשיץ נולד ב-1936 ונפטר ב-2011. הוא היה צייר ופסל ישראלי.
גדל בקיבוץ גבעת השלושה. למד אמנות לבד ולעתים בקורסים קצרים. בצבא שירת ונפצע. אחרי הצבא עסק באמנות כל חייו.
הוא עבד גם בתחריט. תחריט, שיטה שבה חורטים על מתכת ומדפיסים תמונות.
בשנות ה-60 וה-70 היה מוכר בתל אביב. הוא צייר בסגנונות רגשיים ולעתים הוסיף דמויות וסיפורים פוליטיים. הציג תערוכות במוזיאון ישראל ובמוזיאון תל אביב. ב-1970 זכה לציון לשבח בביאנלה בסאו פאולו.
הוא התחתן שלוש פעמים והיו לו שבעה ילדים. בשנות ה-90 ואילך צייר הרבה דיוקנאות ונושאים חברתיים.
ב-1998 פרסם דברים פוגעניים שגרמו למחאות. מאוחר יותר התנצל.
ב-2016 נערכה תערוכה גדולה של יצירותיו במוזיאון הרצליה. יש פסלי זיכרון בגבעת השלושה ויצירות בגן הפסלים בתל השומר.
נישא שלוש פעמים. יש לו שבעה ילדים.
פסלי זיכרון הוקמו בגבעת השלושה. לוח זיכרון הוסר ב-2015 מביתו בנווה צדק.
תגובות גולשים