אורי מימון (16.12.1946, 18.10.1973) נולד בחיפה. הוא למד בבית הספר הריאלי והיה בתנועת הצופים.
בסיום התיכון התנדב לנח"ל, יחידת צבא שמשלבת שירות צבאי עם פעילות קהילתית. הוא היה בגרעין בקיבוץ חצרים והתנדב עוד שנה כמדריך נוער בירוחם. ב-1964 התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים והוצב בגדוד הנח"ל המוצנח. שירת בסיירת הצנחנים, יחידת לוחמים מיוחדת, ובהמשך עבר קורס מפקדי כיתות.
במלחמת ששת הימים לחם בחטיבת הצנחנים 55 במערכה על ירושלים. הוא נפצע, אך סירב להתפנות וחזר לפעול עם חבריו.
לאחר שירותו החל ללמוד באוניברסיטה. הוא שימש עוזר הוראה לפרופסור שלמה אבינרי ועבד במשרד החינוך כרכז פעילות בעיירות פיתוח ועוזר אישי למנכ"ל אלעד פלד. המשיך לימודים באוניברסיטת מישיגן בארצות הברית.
באוקטובר 1973, כשהחלה מלחמת יום הכיפורים, חזר לארץ והצטרף ללחימה. לפני מותו התקשר לאמו והעמיד פנים שהוא נשאר בארה"ב, כדי לא להדאיג את המשפחה. אורי נהרג בקרב עם יחידת קומנדו מצרית בגדה המערבית של תעלת סואץ. הובא למנוחות בבית הקברות הצבאי בהר הרצל.
חבריו הקימו אגודה על שמו שמפעילה את חוגי הסיירות לזכרו. מטרת האגודה היא לפתח את אהבת הארץ בקרב נוער ולהנציח את דרכו. בשנת 2024 הוצב בשכונת רוממה בחיפה פסל זיכרון על ידי ציפי פליישר, שהיתה מחברתיו מבית הספר הריאלי.
אורי מימון נולד בחיפה ב-1946. הוא למד בבית הספר הריאלי והיה בצופים.
אחרי התיכון התנדב לנח\"ל, יחידת צבא. הוא גר בקיבוץ חצרים ועבד כמדריך נוער בירוחם. בצבא היה בסיירת הצנחנים, יחידת לוחמים מיוחדת.
במלחמת ששת הימים לחם על ירושלים. הוא נפצע אבל חזר יחד עם חבריו.
בשנות ה-60 וה-70 למד ועבד גם במשרד החינוך. בשנת 1973, כשהתחילה מלחמת יום הכיפורים, חזר לישראל כדי להילחם. לפני מותו התקשר לאמו כדי שלא תדאג. אורי נהרג בזמן המלחמה ונקבר בהר הרצל.
אורי אהב לטייל ברגל. חברים הקימו קבוצת טיולים על שמו. הקבוצות האלה קוראות להן חוגי סיירות והן מזמינות בני נוער לטייל וללמוד על הארץ. בשנת 2024 הוצב בחיפה פסל זיכרון לזכרו ולזכר חבריו.
