הלל יפה נולד ב-17 באוקטובר 1864 בכפר בריסטובקה שבאימפריה הרוסית (כיום באוקראינה). נפטר ב-18 בינואר 1936 בחיפה, ונקבר בזכרון יעקב לפי בקשתו.
למד בגימנסיה וברפואה בז'נבה, וקיבל תואר דוקטור ב-1889. התמחה בפריז ברפואת עיניים, פרסם מאמרים מדעיים וזכה להערכה בקהילה המדעית. ב-1891 עלה לארץ ישראל.
תחילה טייל יפה במושבות כדי להכיר את הארץ. עבד כרופא בטבריה ככשנתיים (1891, 1893) ורכש שם מוניטין. ב-1893 עבר לזכרון יעקב והיה רופא המושבה. הוא ביקר בחדרה פעמים רבות כדי לטפל בחולים, ובעיקר במושפעים ממַלָרְיָה (מחלה זיהומית שמועברת על ידי יתושים).
בזכרון יעקב ניהל את בית החולים המקומי בשנים 1893, 1896 ובהמשך שוב בשנים 1907, 1919. בית החולים היה מרכז רפואי חשוב בצפון הארץ וטיפל בחולים בזמן מלחמת העולם הראשונה.
ב-1895 מונה כנציג חובבי ציון בארץ. יפה הבין כי רפואה בלבד לא תפתור את בעיית המלריה. לכן שילב עבודה קלינית, מחקר ועבודה ציבורית.
הוא גייס תרומות באירופה, קידם חינוך עברי ותמך בבניית תשתיות בריאות. ב-1903 השתתף במשלחת לבחינת אזור צפון סיני ואל־עריש, אך מצא את המקום בלתי מתאים להתיישבות.
מלריה היתה איום על היישוב. יפה קידם שיטות מניעה ולחימה במחלה. הוא אימץ תיאוריות על עבריית המחלה על ידי יתושי האנופלס (אנופלס הוא סוג יתוש שמתרבה במים עומדים), וקידם צעדים פרקטיים:
- ייבוש ביצות ויצירת תעלות ניקוז.
- נטיעת אקליפטוסים להורדת רמת המים בקרקע.
- הדברה מקומית, כולל ריסוס וניקוז מים עומדים.
- שימוש בכילות (רשתות) על המיטות ובחינה של טיפול בכינין (תרופה נגד מלריה).
פעולות אלה, יחד עם חינוך תושבים וגיוס משאבים, הפחיתו תחלואה ותמותה. יפה פרסם כ-25 עבודות מדעיות, כעשרה מהן בנושא המלריה, והרצה בוועידה בינלאומית בפריז ב-1900.
ב-1902 מונה על ידי השלטון העות'מאני לטפל במגפת כולרה והנהיג צעדים של בידוד והגבלות תנועה שהגיבו לעצירת המגפה.
ב-1898 נשא יפה את רבקה גליקשטיין. לזוג נולדו שלושה ילדים: ירמיהו (כימאי ודוקטור), שרה (למדה חקלאות ונישאה ליוסף בנטוויץ') ויעקב (רופא שהתמחה ברפואה טרופית וניהל מאבק נגד המלריה בצפון הכנרת).
בית החולים הלל יפה בחדרה ובחיפה ויישובים כמו בית הלל נקראו על שמו. במקום בית החולים בזכרון יעקב הוצבה אנדרטה לזכרו.
הלל יפה שילב ידע מדעי, עבודת אדמה ופעולה ציבורית כדי להילחם במחלות ולשפר בריאות הציבור בארץ ישראל.
הלל יפה נולד ב-1864 במקום שנמצא היום באוקראינה. נפטר ב-1936 בחיפה ונקבר בזכרון יעקב.
הוא למד רפואה בשוויץ ובצרפת. ב-1891 עלה לארץ ועבד כרופא בטבריה ואז בזכרון יעקב. שם ניהל בית חולים.
מלריה (מחלה שמועברת על ידי יתושים וגורמת לחום רב) פגעה בתושבים.
יפה הבין שהפתרון צריך להיות גם טכני וגם ציבורי. הוא עזר לייבש ביצות. ייבוש ביצות פירושו להסיר מים עומדים מהקרקע.
הוא עודד נטיעת אקליפטוסים, הניח שימוש בכילות (רשת לישון מתחתיה) והפחית את מקומות הרבייה של יתושי האנופלס (אנופלס הוא סוג יתוש).
אלה הצעדים עזרו להרבות פחות יתושים ולהקטין את המחלה.
יפה הכשיר אחיות וחובשים לעזור לאנשים. הוא גייס כסף לשיפור בתי חולים ולימוד בריאות. פרסם כמה מאמרים על דרכי מניעה וריפוי.
נישא לרבקה. היו להם שלושה ילדים: ירמיהו, שרה ויעקב. שמו זכה להנצחה בבתי חולים ובישובים שנקראו על שמו.
הלל יפה עזר להציל אנשים בעזרת רפואה, מחקר ועשייה בשטח.