אורי פורת

אורי פורת (26 בספטמבר 1935, 6 בפברואר 2007) היה עיתונאי, פובליציסט ומנכ"ל רשות השידור. (מנכ"ל = מנהל ראשי; רשות השידור = הגוף המשדר טלוויזיה ורדיו ציבוריים בישראל.)

נולד בראשון לציון, דור חמישי בעיר. את דרכו העיתונאית החל ככתב בביטאון חיל הים "בין גלים". אחרי השירות הצבאי הצטרף לידיעות אחרונות, שם היה כתב, כיהן כראש ועד העיתונאים וכתב טורים קבועים, ביניהם "רישון זה גזע".

בשנות ה-70 נבחר לתפקידי הנהגה באגודת העיתונאים, כולל יו"ר ועדת האתיקה. ב-1981 נבחר ליו"ר האגודה, אך לפני כניסתו לתפקיד מונה ליועץ התקשורת של ראש הממשלה מנחם בגין, והתפקיד נמשך חצי שנה גם תחת יצחק שמיר.

בין 1984 ל-1989 שימש כמנכ"ל רשות השידור. הוא קידם תכנית לשינוי מבני והכנסת ציוד טכני חדש, מתוך כוונה לצמצם כוח אדם ולהקטין עלויות. בתקופתו עלו דיונים להשוות שכר עיתונאי הרשות לשכר גבוה יותר בעיתונות הכתובה. באוקטובר 1987 פרצה שביתת שידורים ארוכה. פורת הציע תוכנית "הצלה" שכללה תוספת שכר כ-25%, אמנה לשקט תעשייתי לשלוש שנים ותכנית לצמצום של כ-20% בכוח האדם (כ-320 עובדים). העובדים דחו את ההצעה והשביתה נמשכה כמשך של שבועות נוספים.

לאחר סיום כהונתו חזר לכתוב בידיעות אחרונות והיה מנכ"ל ג.ג. אולפני ישראל בנוה אילן. באולפנים הופקו תוכניות ששודרו בערוץ 1, למשל "חיים שכאלה", "בטברנה" ו"המופע של קושניר". אולפן גדול שכרה הרשות לערוץ 33. העובדה שפורת כיהן גם ברשות השידור וגם בניהול האולפנים עוררה ביקורת על ניגוד עניינים, והתנועה לאיכות השלטון עתרה לבית המשפט העליון.

ב-1998 חזר לתפקיד מנכ"ל רשות השידור, ומתפטר ב-2001 בעקבות דו"ח חמור על תפקודו. ב-2002 פרסם את הספר "רישון: המזרח הפרוע", הכולל אנקדוטות וזכרונות מהרשון הקטנה. בתפקידיו האחרונים כיהן יו"ר מועצת המנהלים של קבוצת גלובוס. נפטר ב-6 בפברואר 2007. הותיר אישה ושני ילדים; בתו נטע נשואה לאורן ז'ורבין. בראשון לציון נקרא רחוב על שמו.

אורי פורת (26.9.1935, 6.2.2007) היה עיתונאי ומנהל של רשות השידור. (רשות השידור = הגוף ששידר טלוויזיה ורדיו ציבוריים בישראל.

נולד בראשון לציון במשפחה שעוד דורדים חיו בעיר. התחיל לכתוב בעיתון של חיל הים "בין גלים". אחר כך עבד בעיתון ידיעות אחרונות. שם כתב טור בשם "רישון זה גזע".

בשנות ה-80 היה מנהל ראשי (מנכ"ל = מנהל ראשי) של רשות השידור. רצה להביא ציוד חדש למשרדים ולעשות שינויים כדי לשלם יותר לעובדים. חלק מהעובדים לא הסכימו ואז פרצה שביתה ארוכה ב-1987. פורת הציע לשלם יותר ולצמצם עובדים, אבל ההצעה נדחתה.

אחרי זה ניהל אולפני טלוויזיה שנקראו ג.ג. אולפני ישראל. שם הוצפו תוכניות שהוקראו בערוץ 1, כמו "חיים שכאלה". ב-1998 חזר לנהל את רשות השידור, והתפטר ב-2001. ב-2002 הוציא ספר עם סיפורים על העיר שלו.

נפטר ב-2007. נשארה לו אישה ושני ילדים. ברחוב בראשון לציון יש רחוב על שמו.