מוטי קירשנבאום

מרדכי (מוטי) קירשנבאום (24.9.1939, 25.9.2015) היה עיתונאי, במאי, מפיק, עורך וסאטיריקן, כלומר מי שיוצר ביקורת דרך הומור. הוא שימש גם מנכ"ל רשות השידור בשנים 1993, 1997.
נולד בכפר סבא להורים שעלו מפולין. למד בבית ספר חקלאי ושירת בגדוד הנח"ל המוצנח. בתחילת שנות ה-60 למד קולנוע וטלוויזיה ב-UCLA בלוס אנג'לס. בתקופה זו כתב על הוליווד עבור ידיעות אחרונות.
ב-1966 חזר לישראל כדי לסייע בהקמת הטלוויזיה הציבורית. היה העורך הראשי של תוכנית החדשות "מבט" והפיק את הסאטירה "ניקוי ראש". על פעילותו בטלוויזיה ובקולנוע זכה בפרס ישראל ב-1976, והיה מהזוכים הצעירים ביותר בפרס זה.
יצר סרטים תיעודיים ידועים, כמו "רימון בעזה" וסדרה על בורות המים. גם חיבר כתבות טבע ותחקירים שחשפו אנשים מהפריפריה, והביא לתשומת לב דמויות כמו ז'וז'ו אבוטבול.
ב-1976 מונה למנהל מחלקת התוכניות של הטלוויזיה הישראלית. בשנות ה-80 עבד כעצמאי בהפקה ובבימוי, וביים גם תוכניות בידור כמו עבודה עם להקת הגשש החיוור.
ב-1989 היה ממייסדי בית הספר סם שפיגל לקולנוע, ושימש כמורה לבימוי. ב-1993 מונתה אותו שרת התקשורת למנכ"ל רשות השידור. בתקופתו התמודד הערוץ הראשון עם ירידה בצפייה בגלל כניסת ערוץ 2 המסחרי. אחד הישגיו היה העלאת הסדרה התיעודית "תקומה". בתקופה זו הוא ספג ביקורת על שימוש בלשון מיזוגנית ועל ייצוג נשים מועט בערוץ.
מאוחר יותר הצטרף לצוות "אולפן שישי" והחל ב-2003 ועד מותו הנחה יחד עם ירון לונדון את התוכנית "לונדון את קירשנבאום" בערוץ 10. בתוכנית זו הביע עמדות שמאלניות והתקוטט פומבית עם פוליטיקאים כמו סילבן שלום.
בשנים האחרונות קיבל פרסי כבוד, ביניהם פרס על מפעל חיים מאגודת העיתונאים ב-2009, ופרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה ב-2012. הופיע גם בסדרות ובסרטים, והמשיך להפיק סרטי טבע באפריקה.
התגורר במכמורת. היה נשוי ליונה עד מותה ב-2006 והיה אב לארבעה ילדים, ביניהם כנען. אהב ספורט והציג פינות ספורט בגלי צה"ל.
ב-25 בספטמבר 2015 נפטר מדום לב בביתו דקות לפני שעליו לשדר בגלי צה"ל. נטמן בבית העלמין במכמורת. לאחר מותו הופקו סדרות ותיעודים על עבודתו, בהם "יומני קירשנבאום" (2018) והסרט הדוקומנטרי של בנו כנען (2022).

מוטי קירשנבאום נולד ב-1939 בכפר סבא. הוא עבד בטלוויזיה וביקש להסביר חדשות באומנות ובבדיחות.
למד קולנוע בארצות הברית וחזר לעזור להקים את הטלוויזיה בישראל ב-1966. ערך את תוכנית החדשות "מבט" והפיק את התוכנית הסאטירית "ניקוי ראש". סאטירה היא תוכנית שמתקפת את הדברים החשובים בעזרת הומור.
הפיק סרטים תיעודיים על טבע ועל אירועים חשובים, כולל "רימון בעזה". על עבודתו בטלוויזיה וקולנוע קיבל פרס גדול ב-1976.
היה מנהל חשוב בטלוויזיה בשנות ה-70 וה-90. בשנים 2003, 2015 הנחה יחד עם ירון לונדון את התוכנית "לונדון את קירשנבאום".
חי במכמורת. היתה לו אישה בשם יונה שמתה ב-2006. אב לארבעה ילדים.
ב-25 בספטמבר 2015 מת מדום לב בביתו רגע לפני ששידר ברדיו. אחרי מותו בני משפחתו הכינו תוכניות וסרטים על חייו.