אורן

אורן (שם מדעי: Pinus) הוא סוג של עץ מחטני ירוק-עד ממשפחת האורניים. בסוג כ-166 מינים. רובם חיים בחצי הכדור הצפוני, באזורים קרים, ממוזגים ובהרים טרופיים. פרי האורן נקרא איצטרובל, הוא סגור כשהזרע בתוכו. כשהזמן מתאים האיצטרובל נפתח והרוח מפיצה זרעים, שלכל אחד מהם כנף קטנה.

האורן פורח במרץ, אז מופיעה פריחה כתומה-חומה שמתחברת לקנה קצר שהופך לאיצטרובל אחרי ההפריה.


מאובנים דומים לאורנים נמצאו כבר בשכבות מאוד עתיקות. האורנים גדלו מאז בטבע ברחבי צפון אמריקה ואירואסיה. הם משתרעים מקנדה עד חלקים במרכז אמריקה, והמגוון הגדול נמצא במקסיקו ובקליפורניה. באירופה ובאסיה הם נמצאים ממערב פורטוגל וסקוטלנד ועד רוסיה, יפן והפיליפינים, ובמזרח התיכון כולל ישראל. יש אורנים גם בהרי ההימלאיה ובדרום-מזרח אסיה; מין אחד חצה את קו המשווה בסומטרה.

בשביל ישראל נחשבים טבעיים שני מינים בולטים: אורן ירושלים (Pinus halepensis) ואורן הצנובר (Pinus pinea). רוב האורנים בארץ ניטעו על ידי הבריטים בתקופת המנדט. לפי נתונים היסטוריים ניטע יחס של כ־3 עצים על כל עץ שהטעתה הקרן הקיימת לישראל.


העץ ירוק-עד. לרוב קליפתו עבה ומחוספסת, אצל מינים מסוימים היא דקה ומתפוררת. מרביתם חיים כ־100, 150 שנים, אך ידועים מקרים ארוכים יותר, ועד עצים כמעט בת־500 שנים. גובה טיפוסי עד כ־15 מטר.

שורשי האורן חיים בסימביוזה עם פטריות, תופעה שנקראת מיקוריזה, הפטריות עוזרות לשורש לספוג מים ומינרלים, והעץ נותן להן סוכרים. אורן ירושלים הוא פירופיט, צמח שמסתגל לשריפות. בעץ יש ביבי שרף. השרף והעלים המתכלים יוצרים מצע דלי לחות שנוטה להתלקח. לאחר שריפה האיצטרובלים מתחממים ונפתחים, ומשחררים זרעים שנבטו במהירות.


בישראל מגדלים כמה מינים בתרבות, וכן מינים שמקורם באירופה, בהימלאיה ובצפון אמריקה.


אורנים חשובים בתעשייה. מגדלים אותם להכנת עיסת נייר, מכיוון שהם גדלים מהר וניתנים לשתילה צפופה. מעץ אורן מייצרים גם ריהוט. חלק מהמינים נותנים שרף שממנו מפיקים טרפנטין. האיצטרובל מכיל זרעים רבים; בינים מינים גרעין גדול וטעים שנקרא צנובר ושמשמש למאכל. משתילת אורן נפוצה גם לנוי ולעצי חג המולד.


האורן מוזכר פעם אחת במקרא כעץ שגדל ממי הגשמים ועצו ראוי לבעירה. מסורת הזיהוי העתיקה מקשרת את המילה לאורן ירושלים (P. halepensis). נמצאו עדויות ארכאולוגיות לשימוש באורן בארץ, כמו מציאת מאות זרעים בעפולה מתקופת הברונזה הקדומה, ושרידי אורן מתקופות קדומות יותר.


אורנים מפרישים רכיב בשם פינן (Pinene), שהוא אירוסול מהשרף. פיזור אירוסולים אלה משפיע על היווצרות עננים, ולעתים תורם למשקעים מוגברים באזורי יער.

אורן (Pinus) הוא עץ מחטני ירוק כל השנה. יש לו כ־166 מינים.

פרי האורן נקרא איצטרובל, זהו הקונוס שסוגר את הזרעים. כשהאיצטרובל נפתח, הרוח מפזרת זרעים. לכל זרע יש כנף קטנה.


אורנים גדלים בעיקר בחצי הכדור הצפוני. הם נמצאים בקנדה, במקסיקו, באירופה, ברוסיה, ביפן ובישראל. יש מין שחי גם בסומטרה, קרוב לקו המשווה.

בשביל ישראל שני מינים חשובים: אורן ירושלים (P. halepensis) ואורן הצנובר (P. pinea). רוב העצים בארץ ניטעו על ידי הבריטים בתקופת המנדט.


האורן ירוק-עד וחלקו גדול עם קליפה עבה. חיים לרוב כ־100, 150 שנים. חלק מהעצים גבוהים עד כ־15 מטר.

שורשים של האורן עובדים עם פטריות. זה נקרא מיקוריזה, הפטריות עוזרות לשורש לספוג מים ומזון. אורן ירושלים מסתדר גם עם שרפות. פירופיט זה אומר שהוא מתחדש אחרי שריפה. השרף שבגזע עוזר לאיצטרובלים להיפתח כשהם מתחממים.


האורנים משמשים להכנת נייר ולריהוט. מהשרף מפיקים טרפנטין, חומר תעשייתי. בחריצי האיצטרובל יש זרעים שאותם קוראים צנוברים. צנוברים אכילים ושמשים במזון. עצי אורן גם נשתלים בגינות ולעתים כעצי חג המולד.


האורנים משחררים חומר בשם פינן (Pinene). חומר זה עוזר להיווצרות עננים, ולעיתים מביא לגשם.