עופרה עופר אורן נולדה ב-4 ביולי 1951 בתל אביב. היא בתו של יוסף עופר, סופר וטייס בחיל האוויר. גדלה ביפו ובמחנה אריאל, ואז עברה לבסיס תל נוף. למדה בבית הספר במושב קדרון, בתיכון מאוחד רחובות ובהמשך בלונדון בבית הספר התיכון היהודי JFS (כשהמשפחה שהתה שם בשליחות). לאחר שחזרה לישראל שירתה כקצינה בחיל האוויר.
עופר סיימה לימודי ספרות אנגלית באוניברסיטת תל אביב. בשנה הראשונה גם למדה קולנוע ומשחק. יש לה תעודת הוראה.
עופר לימדה אנגלית כארבעים שנה. היא לימדה בתיכונים פנימייתיים ובמסגרות חיצוניות. בין בתי הספר שבהם עבדה היו "תיכון בן צבי" ו"תלמה ילין". במהלך שנות ההוראה הכינה אלפי תלמידים לבחינות הבגרות באנגלית. פרשה מההוראה בשנת 2015, חלקית בעקבות ביקורת על תוכנית הלימודים.
עופר החלה לפרסם כבר כנערה, ככתבת נוער ב"מעריב לנוער". מאז 1989 היא עסקה גם בכתיבה, בתרגום ובעריכה, והנחתה סדנאות כתיבה בבתי תרבות ובתוכניות חינוכיות.
ספריה הראשונים היו "הפרדת צבעים" (1989), אוסף של ארבע נובלות, ו"דיבור עקיף" (1990), הרומן הראשון שלה. עד כה פרסמה עופר שנים עשר ספרים. יצירתה עוסקת בחיים הישראליים ובאנשים רגילים, בעיקר נשים מהמעמד הבורגני.
הנושאים החוזרים ביצירתה הם נישואים, אימהות, מצוקות נפשיות, וכן אלימות וגילוי עריות במשפחה. היא משתמשת בפעמים רבות במונולוג פנים-גוף ראשון, ב"זרם התודעה" (שיטה שמציגה מחשבות כפי שבאות ללב), ובהחלפות נקודות מבט, בדומה לטכניקת "רשומון" (הצגת גרסאות שונות לאותו אירוע).
בשני ספרים ובכמה ראיונות אחרי מותה של אביה, עופר טענה שהייתה קורבן לגילוי עריות מצד אביה. לדבריה היא גם חוותה השפלות ואלימות פיזית ומילולית מהוריה.
כמה מספריה נגעו בפרשות היסטוריות ובחיי בית ספר. בשנות ה־90 פרסמה גם טורים וביקורות בעיתונות.
לאחר שפרשה מההוראה היא התמקדה בשירה. בתחילת הדרך כתבה שירים חופשיים, ואחר כך החלה לעבוד בחריזה ובמשקל. רבים משיריה כתובים כסונטות (סונטה, שיר קצר עם מבנה וחריזה) או כוילאנלים (סוג שיר מסודר). שיריה פורסמו בעיתונים ובכתבי עת.
בשנת 2023 פרסמה רומן חדש, "מה קרה להגר באילת?", המשלב סיפורת ושירה. הספר מורכב מ-336 סונטות במשקל וחריזה, ומציג את חייה של צעירה שגדלה בבית אלים ובורחת ממנו. הספר זכה בפרס ספיר לשנת 2023. בעקבות הזכייה הוא יתורגם לערבית, ועופר בחרה שגם תרגום לאנגלית ייערך על ידי ניבה כספי.
מאז 2014 היא מנהלת בלוג בשם "סופרת ספרים". בבלוג מפרסמת רשימות, ביקורות על ספרים ולעיתים סקירות על סדרות וסרטים. יש בבלוג פינות קבועות כמו "השיר של יום שלישי".
עופר תרגמה לעברית למעלה מ-40 ספרי פרוזה וערכה ספרים רבים. בין המחברים שתירגמה: יצחק בשביס-זינגר, גרהם גרין, ג'ק לונדון, ג'פרי ארצ'ר וקרול שילדס. היא גם תרגמה סדרות לילדים ולנוער. בשנים האחרונות פרסמה תרגומי שירים, עם שמירה על חריזה ומשקל של המקור, ובין המשוררים שתרגמה נמנים כריסטינה רוזטי, וו.ה. אודן, דורותי פארקר וג'רארד מנלי הופקינס.
עופר חשפה שבילדותה אביה פגע בה מינית. היא נישאה שלוש פעמים. נולדו לה בן ובת. נישואיה הראשונים לשותף שהיה טייס בחיל האוויר הסתיימו בגירושין אחרי תשע שנים. כיום היא מתגוררת בקריית אונו.
עופרה עופר אורן נולדה ב-4 ביולי 1951 בתל אביב. אביה היה טייס וסופר. היא גדלה ביפו ובבסיסי חיל האוויר. למדה גם בלונדון. אחרי הלימודים שירתה בחיל האוויר.
עופר היא סופרת, כותבת ספרים. היא גם משוררת, כותבת שירים. היא עבדה כמורה לאנגלית הרבה שנים. היא פרשה מההוראה ב-2015.
עוד כנערה כתבה עופר בעיתון לנוער. מאז כתבה ספרים, תרגמה וערכה ספרים. תרגום, כשמעבירים ספר משפה לשפה אחרת.
היא פרסמה עשר־שנים עשר ספרים. בראשית דרכה יצא ספר בשם "הפרדת צבעים". אחר כך פרסמה רומנים ושירים. הרבה מסיפוריה עוסקים בחיים היומיומיים של נשים ובמשפחה.
בשנת 2023 היא כתבה רומן מיוחד בשם "מה קרה להגר באילת?". זהו ספר שעשוי מ-336 סונטות. סונטה, שיר קצר עם כללים של חריזה ומשקל. הספר סיפר על צעירה שגדלה בבית קשה וברחה החוצה. הספר זכה בפרס ספרות חשוב, פרס ספיר.
מאז 2014 מנהלת עופר בלוג בשם "סופרת ספרים". שם היא כותבת על ספרים ושירים. היא גם תרגמה למעלה מ-40 ספרים מאנגלית.
עופר סיפרה שבעוד ילדותה היא נפגעה על ידי אביה. היא נישאה שלוש פעמים. יש לה בן ובת. היום היא גרה בקריית אונו.