אורפיאו

"אורפיאו" היא אופרה מאת קלאודיו מונטוורדי מתקופת הבארוק המוקדם. היצירה הוצגה לראשונה במנטובה ב-24 בפברואר 1607 בפני האקדמיה דלי'אנווגיטי. הלברית נכתבה על ידי אלסנדרו סטריג'ו לכבוד הפסטיבל השנתי במנטובה.

זו יצירה מוזיקלית-דרמטית בחמש מערכות. היא מגוללת את ירידתו של אורפיאו לשאול (עולם המתים) כדי להביא בחזרה את אהובתו אורידיצ'ה. מונטוורדי כינה את היצירה Favola in Musica, "מעשייה מוזיקלית", ולא כ"אופרה" במובן המודרני.


אורפיאו הוא דמות מן המיתולוגיה, נגן נבל וזמר שהשפעתו עלתה על הממוצע. הוא התאהב באורידיצ'ה, שהלכה ונפלה מהחיים כתוצאה מהכשת נחש ביום חתונתם. אורפיאו ירד לשאול וביקש מהאלים להחזירה. האלים הוו חנונים ונענו, בתנאי אחד: הוא לא יסתכל אחורה בדרך חזרה אל החיים. קרוב ליציאה הוא כשל והביט בה; אורידיצ'ה הושבה לשאול. לאחר מכן אורפיאו הכריז שאינו רוצה עוד קשרים עם נשים, ונשות העיר נקמו בו והרגו אותו.


האופרה שואבת מסגנון שנקרא stile rapresentativo, סגנון שדוגל בהבעת רגשות דרך המוזיקה. מונטוורדי משתמש בהרמוניות חדות וחדשניות ובמגוון גדול של כלים. הוא ביקש תזמורת של יותר מארבעים נגנים, ושילב כלים באופן יוצא דופן לתקופתו. באריה אחת מסביר המלחין בפירוט כיצד הזמרים צריכים לקשט את השירה, פירוט נדיר ומחקרי המאפשר הבנה של שיטות שירה במאה ה-17.

"אורפיאו" היא אופרה מאת קלאודיו מונטוורדי. אופרה היא הצגה שבה שרים הרבה.

היא הוצגה לראשונה במנטובה ב-24 בפברואר 1607. הלברית נכתבה על ידי אלסנדרו סטריג'ו.


אורפיאו היה נגן ונצרף כל אחד להקשיב לו. הוא התאהב באורידיצ'ה. ביום החתונה היא מתה מהכשת נחש. אורפיאו ירד לשאול (מקום של המתים) וביקש להחזיר אותה. האלים הסכימו אם הוא לא יסתכל אחורה. הוא הביט בה לפני שיצאו, והיא נשבה חזרה לשאול. מאוחר יותר נשים מהעיר כעסו והוא מת.


המוזיקה ב"אורפיאו" חושפת הרבה רגש. זה חלק מסגנון חדש שנקרא סטילה רפרזנטטיבו, כלומר דרך להראות רגשות במוזיקה. מונטוורדי רצה תזמורת גדולה, יותר מ-40 נגנים (קבוצה גדולה של נגנים), ושילב כלים רבים.

באחת האריות הוא גם כתב הוראות ארוכות על קישוטים. קישוטים הם הוספות שהזמר עושה לשיר. ההוראות האלה עוזרות לנו להבין איך שרו במאה ה-17.