אורציון ישי (1936 ירושלים - 5 באוקטובר 2013) היה סופר ומורה ישראלי.
הוריו הגיעו מביטולה (מונסטיר) במקדוניה, ומשפחתם עלתה לשם אחרי גירוש ספרד. את לימודיו הראשוניים קיבל בתלמוד תורה "בית אהרון" בירושלים. את התיכון סיים אקסטרנית, כלומר בלימודים מחוץ למסגרת בית הספר הרגילה. סיים תואר ראשון בספרות ומקרא והוסמך לתואר שני בחינוך באוניברסיטה העברית.
עבד כמורה בבתי־ספר תיכוניים בירושלים, ביניהם הגימנסיה העברית רחביה ובית הספר רנה קסין. בנוסף שימש כמדריך למורים בבית־ספר לחינוך של האוניברסיטה העברית.
בשנים 1972, 1974 שימש כשליח מטעם הסוכנות היהודית (הארגון היהודי שפועל בקשר עם קהילות בחו"ל) בסנטיאגו דה צ'ילה, וניהל שם את בית־הספר היהודי על שם חיים ויצמן.
סיפוריו נדפסו בפורומים ספרותיים. סיפורו הראשון, "פרחים על קברו של המורה לתנ"ך", הופיע במוסף הספרותי של עיתון דבר ב-1967. זכה בפרסים ספרותיים, כולל פרס בשנת 1978 מטעם יהדות מקסיקו, וסיפורו "צבעונים" קיבל פרס מיוחד ממשרד החינוך והתרבות.
הוציא גם ספרי עזר לבחינות הבגרות בתנ"ך, שנכתבו מתוך ניסיונו כמורה. בבית הספר רנה קסין היה מוכר בשם ישי אורציון (הפיכת השם).
בריאיון להרצל חקק באתר e-mago דיבר על זיקתו לעבר ועל מקורות ההשראה שלו.
אורציון ישי נולד בירושלים ב-1936 ונפטר ב-2013. הוא היה סופר ומורה.
הוריו באו מביטולה, עיר במקדוניה. המשפחה עלתה לשם אחרי גירוש ספרד.
למד בתלמוד תורה (בית ספר דתי לילדים) בשם "בית אהרון". את התיכון סיים אקסטרנית (לימודים מחוץ לכיתה).
המשיך ללמוד באוניברסיטה העברית וקיבל תואר בחינוך.
עבד כמורה בתיכונים בירושלים. בסוף שנות השבעים עבד גם בסנטיאגו שבצ'ילה. שם ניהל בית ספר יהודי.
כתב סיפורים. סיפורו הראשון פורסם ב-1967. הוא זכה בפרסים על כמה סיפורים.
כתב גם ספרים שעוזרים ללמוד תנ"ך למבחנים.
בראיון באתר e-mago דיבר על הקשר שלו לעבר.
תגובות גולשים