אושה

אושה הוא קיבוץ בעמק זבולון, מדרום לקריית אתא. בעבר היה שייך לחבר הקבוצות ולאיחוד הקבוצות והקיבוצים. כיום הוא שייך לתנועה הקיבוצית ונמצא במועצה אזורית זבולון.

מקור השם הוא העיר הקדומה אושא. לפי המסורת ישבה שם הסנהדרין, בית הדין היהודי הגבוה, לאחר מרד בר כוכבא. הכינוי אושה נשמר גם בכפר הערבי הושה. בתחילה הוצמד השם לקיבוץ שכרגע נקרא רמת יוחנן, ואז הועבר לקיבוץ הנוכחי.


הקיבוץ נוסד בקיץ 1937 בשם אושא. הוא היה הקיבוץ הראשון של תנועת הנוער הציוני. הגרעין המייסד הגיע מפולין והתארגן עוד ב-1930 בפתח תקווה. הם התאמנו להתיישבות במושבות השרון, כגון כפר סבא ופתח תקווה.

בתכנון הראשוני הייתה כוונה להתיישב בקריית ענבים, אך זה בוטל. חלקים מהגרעין הגיעו לכפר אתא והמתינו לעלייה לקרקע באדמות הקיבוץ. באוגוסט 1937 הושגה פשרה, והשטח הוכפל. שני פלגים עלו להתיישבות קרובים זה לזה. אחד מהם נקרא כפר אושה. האחר, תל יצחק, עזב ב-1938.

אושה נחשבת גם ליישוב מסוג חומה ומגדל, אף שלא נבנתה בו ממלכת חומה ומגדל מלאה. באוקטובר 1938 הונחה אבן פינה לשלושת הבתים הראשונים של יישוב הקבע.

במלחמת העצמאות הותקפו אושה ורמת יוחנן על ידי הגדוד הדרוזי של צבא ההצלה של פאוזי אל קאוקג'י. התושבים הצליחו להדוף את ההתקפות.

במקומות היו מפעל לעדשות פלסטיות בשם "אופטיפלס". היום הקיבוץ מפעיל ענפי משק שונים, וביניהם חוות סוסים, מטעי אבוקדו, נגריה וגידולי שדה.

אושה הוא קיבוץ. קיבוץ הוא כפר שבו אנשים חיים ועובדים ביחד. הקיבוץ נמצא בעמק זבולון, דרומית לקריית אתא.

השם אושה הגיע מעיר עתיקה בשם אושא. שם זה קשור לסנהדרין, בית דין חשוב ביהדות, אחרי מרד בר כוכבא, מרד גדול לפני שנים רבות.


אושה נוסד בקיץ 1937 על ידי צעירים שעברו מאירופה. הם התאמנו להתיישב ביישובים כמו פתח תקווה.

בהתחלה היו חילוקי דעות על היכן לגור. בסוף החליטו לשתף את האדמה. כמה קבוצות התיישבו קרוב אחת לשנייה.

במלחמת העצמאות המקום הותקף. התושבים הצליחו להגן על הקיבוץ.

בעבר פעל כאן מפעל לעדשות פלסטיות. היום יש בקיבוץ חוות סוסים, מטעי אבוקדו, נגריה וגידולים בשדה.