אושפיזין

אושפיזין (מארמית: "אורחים") הם שבעה צדיקים המתארחים, לפי ספר הזוהר, בסוכתו של כל יהודי בחג הסוכות. האורחים הם: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף ודוד. בכל יום מחג מגיע צדיק אחד בראש ואליו מתלווים השאר. בקהילות נהוג לומר נוסח מיוחד של הזמנה בעת הכניסה לסוכה.

לפי ספר הזוהר המנהג יוחס לרב המנונא סבא. לפני כניסתו לסוכה נהגו להזמין את האושפיזין במילים מיוחדות. בפירוש הקבלי קוראים להזמנה גם "אושפיזין עילאין", כלומר נשמותיהם של שבעת הצדיקים שבאים להתארח בסוכות.

נוסח ההזמנה משתנה בין קהילות. מנהג נפוץ הוא גם להקצות כיסא מיוחד לאושפיזין, ולעתים לשים כיסא נוסף לאליהו הנביא. ישנם נוסחים ודעות שונות על איך לעשות זאת, ובהלכה ובמנהג מופיעים פירושים והוראות ברבות מן הספרים האחרונים.

יש שתי דרכי סידור מרכזיות: אצל האשכנזים הסדר נעשה לפי קדימותם בדורות; אצל הספרדים והחסידים מקשרים את האושפיזין לספירות בקבלה. "ספירות" הן מושגים קבליים שמתארים תכונות רוחניות או דרגות חשיבה. לכל יום של החג מיוחסת מידת-אופי שקשורה באורח של אותו יום.

נוהגים להזמין ביום השמיני (שמיני עצרת) לעתים את שלמה המלך כאורח שמיני. בקהילות מסוימות מחוץ לארץ נהגו להמשיך להזמין גם בשמיני עצרת.

חשיבות האורחים נמדדת גם לפי המידות המקושרות אליהם בקבלה. שלוש הספירות העליונות (חכמה, בינה ודעת/כתר) אינן משויכות לאחד מהאושפיזין כי הן מעל לעולמנו.

בספר הזוהר מודגשת הכנסת האורחים כחלק ממצוות האושפיזין. מנהג נפוץ הוא להזמין עניים, גרים ובודדים לסעודה בסוכה. יש שהיו מקפידים להפריש לצדקה לפני החג, אך גם להזמין אנשים לאכול בסוכה מתוך רצון לכבד את האורחים הרוחניים. ברוח זו גם נהוג להרבות בשלום ובקירוב בין בני משפחה ושכנים בחג.

באופן מודרני המונח אושפיזין מופיע גם בשיח הישראלי כהשאלה לשונית, כשמדברים על ביקור יוצא דופן בתקופת החג. בתקופות ובקהילות שונות מקובל שאנשי ציבור ומנהיגים מקבלים מבקרים בסוכתם.

אושפיזין (מארמית: אורחים) הם שבעה אנשים צדיקים מהתנ"ך שבאים לבקר בסוכה בחג סוכות. הם: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף ודוד.

הרעיון מופיע בספר הזוהר. זהו ספר קבלי ישן. מנהג להזמין את האורחים הונהג על ידי חכמים מאז ימים קדמונים.

בכמה קהילות נהגו לומר נוסח מיוחד כדי "להזמין" את האושפיזין. לעתים שמים כיסא מיוחד בסוכה גם עבור אליהו הנביא. יש שאומרים שגם שלמה המלך מתקבל כאורח בשמיני עצרת.

יש מי שמקשר את האושפיזין ל"ספירות". סְפִירוֹת הן מילים שמספרות על תכונות רוחניות. לכל יום בחג יש תכונה מיוחדת שקושרת לאורח של אותו היום.

הנהגת האושפיזין מדגישה הכנסת אורחים. משפחות מזמינות חברים, שכנים, עניים וגרים לאכול בסוכה. זה עוזר לשמוח ביחד ולחגוג.