תומר דבורה הוא ספר מוסר קבלי, שחיבר המקובל רבי משה קורדובירו (הרמ"ק) בתחילת תקופת האחרונים, באמצע המאה ה-16 בצפת. שם הספר נלקח מסיפור שופטים על דבורה הנביאה, שישבה ושפטה את ישראל תחת "תומר דבורה".
הספר מציג דרך לתיקון המידות על ידי הדבקות במידותיו של האל. המחבר מפרט את מידות האל, המכונות הספירות, תכונות או מידות אלוהיות, ומסביר אילו מעשיים מוסריים צריך האדם לנקוט כדי להתאים את מידותיו לאלה האלוהיות. בין המידות המוזכרות: ענווה, סובלנות, הצדקת הזולת, התנהגות מעבר לחובה, תיקון עצמי, אהבה לכל, כיבוש היצר (הדחפים), ולימוד תורה ומוסר. הספר גם עוסק בביסוס המוסר באמצעים חומריים ובמערכת זוגית.
לספר שני חלקים: הראשון מבוסס על שלוש עשרה מידות הרחמים, והשני על עשר הספירות.
הודפס לראשונה בוונציה בשנת 1589 על ידי משה באסולה, כ-19 שנים אחרי פטירת המחבר. במהדורת פראג הובאה הסכמתו של השל"ה שהלל את הספר. רבי אברהם אזולאי כלל את הספר בשלמותו בספרו "בריכת אברהם". בשנת תרי"ח (1858) הדפיס רבי ישראל מסלנט מהדורה בקניגסברג עם "אגרת המוסר" שלו. בשנת תרפ"ח (1928) יצאה מהדורה בירושלים עם תוספות של הרב זאב וולף אשכנזי. בשנים האחרונות יצאה מהדורה עם פירוש "ויאמר משה" מאת הרב מרדכי שיינברגר.
תומר דבורה הוא ספר מוסר קבלי שכתב רבי משה קורדובירו בצפת, במאה ה-16. שם הספר מגיע מסיפור על דבורה הנביאה שישבה תחת "תומר דבורה".
בספר מסבירים איך לשפר את המידות על ידי חיקוי תכונות של האל. המילה הספירות פירושה כאן תכונות אלוהיות. המחבר מדבר על תכונות חשובות כמו ענווה (להיות פשוטים), חסד, אהבת כולם, ותיקון העצמי. הוא גם מדבר על שליטה על היצר ולימוד תורה.
הספר מחולק לשני חלקים: חלק ראשון על שלוש עשרה מידות הרחמים, וחלק שני על עשר הספירות.
הספר הודפס לראשונה בוונציה בשנת 1589. רבי אברהם אזולאי הביא את הספר בשלמותו בתוך ספרו.