או. הנרי

ויליאם סידני פורטר (11.9.1862, 5.6.1910), שכתב בשם העט או. הנרי, היה סופר אמריקאי שהתפרסם בסיפוריו הקצרים. הוא האמין שיש סיפור בכל דבר, ואמר שהוא מצא רעיונות על ספסלים ובדוכני עיתונים. על שמו נוסד פרס או. הנרי, המוענק מדי שנה לסופרי סיפורים קצרים מצטיינים.

פורטר נולד בגרינסבורו, קרוליינה הצפונית. בגיל 15 עזב את בית הספר ועבד בחנות אביו חמש שנים. ב-1882 עבר לטקסס, עבד שנתיים בחווה ואז התיישב באוסטין. שם עבד בזבנות (מוכר בגדים), כנהג חליפות וכקופאי בבנק, וכן כרשם קרקעות ומנהל חשבונות.
בשנת 1894 הקים שבועון היתולי בשם "האבן המתגלגלת". זה הוביל לעבודה בעיתון "יוסטון דיילי פוסט" כטורסקן וקריקטוריסט.

ב-1896 הואשם במעילה בכספי הבנק שבו עבד. במקום להישאר למשפט ברח לזמן קצר לניו אורלינס ואז לאמצע ארצות הברית. שם כתב את הרומן היחיד שלו, "כרובים ומלכים", ופגש עבריין בשם אל ג'ניגר.
כאשר נשארה אשתו חולה, חזר לטקסס. לאחר מותה הוא נידון לחמש שנות מאסר בכלא קולומבוס, אוהיו, והושם בריצה שלוש שנים. בכלא שימש כרוקח, מי שמכין תרופות, והחל לפרסם סיפורים תחת שמות עט שונים. לבסוף אימץ באופן קבוע את השם או. הנרי; ייתכן ששמו הושפע משמו של סוהר בכלא, אורין הנרי.
פורטר שוחרר ב-24 ביולי 1901. חי פעמיים בפיטסבורג ולאחר מכן עבר להתגורר בניו יורק, עיר שהופיעה ברבים מסיפוריו. שם כתב סיפור שבועי בעיתון "וורלד" והפך לכותב פופולרי.

הסיפורים של או. הנרי ידועים בסיומם המפתיע, בהומור ובהתלות ב"יד המקרה", כלומר אירועים שמתרחשים במקרה ומשנים את העלילה. רבים מהסיפורים מתרחשים בתחילת המאה ה־20, בעיקר בניו יורק. בספר "ארבעת המיליונים" יש סיפורים שנקראים כך בשל גודל אוכלוסיית העיר אז. דוגמה מפורסמת היא הסיפור "אחרי עשרים שנה".
הוא כינה את ניו יורק "בגדד שעל הרכבת התחתית" והציג בגיבורים שלו אנשים מן השורה: נוכלים, קבצנים, פקידים, שוטרים ומלצריות. המבקרים לעיתים זלזלו בסגנונו הקל ובסיומותיו הפתאומיות, אך הקהל אהב את ההומור ותיאור החיים הרחוביים.
בשנת 1952 הופק סרט הוליוודי בשם O. Henry's Full House, שבו הופיעו חמישה מסיפוריו ובפתיחים קצרים הופיע הסופר ג'ון סטיינבק.

ויליאם סידני פורטר (1862, 1910) כתב בשם או. הנרי. הוא היה סופר מפורסם של סיפורים קצרים. הוא אמר שיש סיפור בכל דבר.

פורטר נולד בגרינסבורו. בגיל 15 עזב את בית הספר ועבד בחנות אביו. ב-1882 עבר לטקסס ועבד בחווה ובמשרות שונות. הוא עבד בבנק ואז התחיל לכתוב בעיתון.
ב-1896 האשימו אותו בגניבת כסף מהבנק. הוא ברח לזמן מה. כששב לביתו אחרי מות אשתו, הורשע ונכנס לכלא. בכלא עבד כרוקח, כלומר טיפל בתרופות, והתחיל לפרסם סיפורים תחת שמות עט. אחר כך אימץ את השם או. הנרי.
הוא שוחרר ב-1901 ועבר לניו יורק. שם כתב סיפורים רבים והתרחשות העיר הופיעה בהם לעיתים קרובות.

סיפוריו ידועים בסיומם המפתיע ובבדיחות קלות. רבים מתרחשים בתחילת המאה ה־20 ובניו יורק. הוא אוהב לכתוב על אנשים רגילים כמו פקידים, שוטרים ומלצריות.
בשנת 1952 נעשו כמה מסיפוריו לסרט בשם O. Henry's Full House.