אזור זמן

אזור זמן הוא שטח על פני כדור הארץ שבו השעה והתאריך הרשמיים זהים בכל המקומות. יש כיום כ-38 אזורי זמן אם מתעלמים מהבדלים שנוצרים בגלל שעון קיץ. אם מחשיבים גם את מועדי שעון הקיץ, מספר אזורי הזמן גדל. רבות מהמדינות מנסות לתאם את מועדי שעון הקיץ כדי לצמצם הבדלים ולשפר תיאום.

רעיון אזורי הזמן צמח בסוף המאה ה-19, כשהרכבות דרשו זמנים אחידים כדי לנהל לוחות זמנים. ב-18 בנובמבר 1883 החלו חברות רכבת בצפון אמריקה להשתמש בארבעה אזורי זמן, והרעיון אומץ במהרה בעולם.

הבדלים בין אזורי זמן נקבעים לפי מיקום מדינות על פני כדור הארץ ביחס למרידיאן גריניץ'. הזמן האוניברסלי המתואם (UTC) מציין את השעה במרידיאן האפס בגריניץ'. מערבה משעות פוחתות, מזרחה משעות נוספות. למשל, UTC+2 פירושו ששעת המקום היא 14:00 כאשר בגריניץ' השעה 12:00.

ככלל הוגדרו 24 קווי אורך, כל אחד מגדיר פער של 15 מעלות שעונים. היו אמורים אזורי הזמן להתאים בדיוק ל-15 מעלות, אבל בפועל הגבולות גמישים. ההתאמות משמרות מדינות ומחוזות בתחום אזור זמן אחד, או מאפשרות מדינות שכנות לשתף שעה אחת.

חלק מהמדינות רחבות משתרעות על פני כמה אזורי זמן. רוסיה כוללת את המספר הרב ביותר. יש גם אזורים-ביניים למניעת פיצול פנים-ארצי. דוגמה חשובה: הודו משתמשת ב-UTC+5:30 (מקדים בחמש שעות וחצי את UTC) כדי להישאר אזור אחד. סין, למרות רוחב עצום, משתמשת באזור זמן אחד, UTC+8, ולכן במערב המדינה השמש עשויה לעלות מאוחר.

לעתים אזורי זמן נקבעים מסיבות פוליטיות, כדי לסמן עצמאות או שייכות. כשמשתמשים בשעון קיץ מוסיפים שעה נוספת לחשבון הזמן. אפילו בגריניץ' עצמה השעה יכולה להיות UTC+1 בעונת שעון הקיץ.

בתקופת המנדט הבריטי נקבע זמן המנדט כשעה מקדימה על גריניץ' בשעות של קהיר ואתונה, כלומר UTC+2. ב-1992 נקבע חוק שמגדיר את זמן ישראל כ-UTC+2. ב-2005 נקבעו מועדי שעון קיץ קבועים, ולפיהם בעונת הקיץ מוסיפים שעה כך שהזמן יהיה UTC+3.

בשנים מאוחרות יותר תוקנו מועדי המעבר, וב-2013 הוחלט שחזרת השעון לחורף תתבצע ביום ראשון האחרון של אוקטובר. שמה הרשמי של השעה הסטנדרטית הוא IST (Israel Standard Time) ובשעון הקיץ IDT (Israel Daylight Time). ברוב ימות השנה השעה בישראל תואמת למדינות כמו יוון, ירדן וסעודיות אחרות באזור ובאירופה המזרחית.

אזור זמן הוא חלק של העולם שבו יש אותה שעה. יש כ-38 אזורי זמן בלי שעון קיץ. כשמוסיפים שעון קיץ, יש עוד אזורים.

הרעיון התחיל בסוף המאה ה-19. רכבות רצו למקומות רחוקים והיה צריך זמן אחיד. ב-1883 התחילו בארצות הברית לחלק את היבשת לארבעה אזורי זמן.

יש קו מרכזי בלונדון. זמן זה נקרא הזמן האוניברסלי המתואם (UTC). אם בגריניץ' השעה 12:00, אז UTC+2 פירושו 14:00 במקום אחר.

העולם נחלק ל-24 "פרוסות" של 15 מעלות כל אחת. אך מדינות משנה את הגבולות כדי להישאר במקום אחד.

חלק מהמדינות גדולות ויש בהן כמה אזורי זמן. רוסיה היא הגדולה ביותר. הודו בחרה ב-UTC+5:30 כדי להישאר כאזור אחד. בסין משתמשים ב-UTC+8 בלבד.

שעון קיץ הוא להזיז את השעון שעה קדימה בזמן הקיץ.

בתקופת המנדט התואמה השעה לקהיר, כלומר UTC+2. מאז 1992 חוק קבע שישראל היא UTC+2. בקיץ מוסיפים שעה, והזמן הוא אז UTC+3. השמות הם IST לשעה הרגילה ו-IDT לשעון הקיץ. היום ישראל שוהה בשעה עם מדינות סמוכות כמו יוון וירדן.