אחי הצעיר יהודה

״אחי הצעיר יהודה״ הוא שיר שאהוד מנור כתב לזכר אחיו. המלחין היה יוחנן זראי, וההפקה הראשונה בוצעה על ידי להקת גייסות השריון עם הסולן אבי טולדנו בשנת 1969. השיר נחשב לאחד משירי ההספד המוכרים ביצירה הישראלית העכשווית.

האח, יהודה ויינר, שירת כתותחן, חייל שיורה מהטנק, בטנק של גדוד 46 בחטיבה 401. הוא נהרג בקרב בפורט תאופיק, ליד תעלת סואץ בסיני, ב‑8 בספטמבר 1968, במהלך מלחמת ההתשה. היה בן 19 במותו.

מנור בונה בשיר דיאלוג (שיחה) עם אח מת. כל בית נפתח בשאלות רטוריות, שאלות שלא מצפות לתשובה, כמו "האם אתה שומע?" ו"האם אתה יודע?". אחרי השאלות נראית המשכיות חיצונית של החיים: השמש זורחת, הרוח מפזרת עלים, הגשם יורד.

הבית השני מתאר את מקומות הילדות שממשיכים להתקיים. בגן הילדים לומדים שירים חדשים, בתיכון מתעמלים שוב. עם זאת, השוליות הזו היא מדומה, והשכול נוכח: האם החיים יחזרו למסלולם? אמו של האח עדיין מחכה בסתר למכתב.

הבית השלישי מדגיש את גודל האובדן. חברים נושאים את דמותו של יהודה עמם. מנור מבטיח לקרוא לבנו על שמו, וההבטחה התקיימה כשבנו, ידידי (יהודה), נולד ב‑1974.

אהוד מנור היה פזמונאי ומשורר פורה, והשיר נחשב לאחד מרגשייו החשובים. חוקרת הספרות זיוה בן־פורת מיקמה את הפזמון הזה בין אלה שקיבלו מעמד קאנוני, ושמה לב שאירוע אישי כה עמוק מופיע בשיר בצורה כללית ומייצרת נחמה.

״אחי הצעיר יהודה״ הוא שיר שכתב אהוד מנור לזכר אחיו. המלחין הוא יוחנן זראי. השיר בוצע לראשונה על ידי להקת גייסות השריון עם אבי טולדנו ב‑1969.

יהודה ויינר היה תותחן. תותחן זה חייל שיורה מהטנק. הוא נהרג במלחמה בסיני ליד תעלת סואץ ב‑8 בספטמבר 1968. היה בן 19.

בשיר מנור מדבר עם אחיו המת. דיאלוג זה הוא שיחה שלא יכולה להתרחש באמת. כל בית מתחיל בשאלות כמו "האם אתה שומע?". שאלות אלה הן רטוריות, כלומר, אין להן תשובה.

השירים מתארים איך הטבע והחיים ממשיכים: השמש זורחת, הרוח מפזרת עלים, ילדים בגן לומדים שירים חדשים. אבל עדיין יש עצב. האמא עדיין מחכה למכתב ממנו.

בסוף מנור מבטיח לקרוא לבנו על שמו. את ההבטחה קיים כשבנו, ידידי (יהודה), נולד ב‑1974.

השיר נחשב לאחד השירים הנוגעים של אהוד מנור.