אחמד אל-ג'זאר

אחמד פאשה אל-ג'זאר (1720, 23.4.1804), ממוצא בוסני, כיהן כמושל (וואלי, מושל מטעם האימפריה העות'מאנית) של צפון ארץ ישראל בין 1775 ל-1804. כינויו "אל-ג'זאר" שמשמעו "הקצב" נובע ממעשיו האכזריים, ובמיוחד ממנהגו להטיל מומים בעבירות קשות.

בשנות ה-1740 עד 1775 שלט בדמשק ובגליל השליט העצמאי דאהר אל-עומר. לאחר שהחל להסתכסך עם האימפריה העות'מאנית, שלחו הטורקים ב-1775 צבא כדי להחזיר את המחוז. את פיקוד הכוח קיבל קצין בוסני, אהמט פאשה, שהפך מאוחר יותר לאל-ג'זאר והפך את עכו למרכז שלטונו.

אל-ג'זאר תפס את השלטון לאחר שמרד והוצאתו של דאהר אל-עומר. למרות התואר הרשמי שלו כוואלי של צידון, הוא עשה את עכו לבירתו והחל לנקות מתחרים פוליטיים, להדיח את בנו של דאהר ולהחליש שבטים ומתנגדים.
הוא המשיך לחזק את מבצרי החוף וביצר את חומות עכו לכיוון הים והיבשה. בנה את מסגד אל-ג'זאר, חמאם אל-באשה, את אמת המים בעיר ואת חאן אל-עומדאן. פעולות אלו חיזקו את מעמד עכו כנמל חשוב.

אל-ג'זאר שלט בכלכלת האזור ביד קשה כדי להגדיל את הכנסותיו. הוא פיתח מונופולים על סחורות חשובות כמו כותנה ותבואה, וגירש סוחרים זרים, כולל את הקונסול הצרפתי וצרפתים מסחריים. כך צבר הון רב, אך מדיניותו גם פגעה בכלכלה הכפרית וגרמה לעוני בכפרים.
הוא דיכא שודדים בדואים ושמר על סדר בדרכים, וניסה למשוך מהגרים, כולל יהודים ונוצרים. יחד עם זאת, המיסוי הכבד והאכיפה הקפדנית אילצו רבים לעזוב חלקים ממחוזו.
יועצו הקרוב היה היהודי חיים פרחי. על אף שהסתמך עליו, פרחי סבל מעונשים קשים בזמנים של מלחמה.

ב-1798 כבש נפוליאון את מצרים ומתקדמתו הגיע לארץ ישראל. הוא כבש יפו וחיפה והאריך עד לעכו, שבשליטת אל-ג'זאר. בשנת 1799 צר נפוליאון את עכו במשך כשלושה חודשים. אל-ג'זאר נשא עמו קצין הנדסה צרפתי מלוכני ונהנה גם מתמיכה אנגלית ימית. המצור נכשל: חייליו של נפוליאון מתו במלחמות ובמגיפות, ובסיומו נסוגו כוחיו חזרה למצרים.

אל-ג'זאר המשיך לחזק את עכו ולבצע עבודות בנייה עד מותו ב-1804, ונקבר בחצר מסגדו בעיר. לא היו לו בנים, ולכן הממלוכ סולימאן פאשה, וסולימאן ואחרים, ירשו את מקומו כמושלים באזור.

אחמד פאשה אל-ג'זאר (1720, 1804) היה מושל חזק של צפון ארץ ישראל. כינויו "אל-ג'זאר" פירושו "הקצב".

לפניו שלט דאהר אל-עומר. ב-1775 הגיע אל-ג'זאר והפך לשליט בגליל.

הוא בנה וחיזק את חומות עכו. הקים את מסגד אל-ג'זאר, את האמבטיה הציבורית (חמאם) ואת אמת המים. עכו הפכה לנמל חשוב.

אל-ג'זאר שם דגש על מסחר ומיסים. הוא שלט בחומרה על הסוחרים וגירש חלק מהם. כך צבר הרבה עושר, אבל גם יצר קשיים לאיכרים.
היועץ המובהק שלו היה חיים פרחי, שהיה יהודי ועזר לו בניהול.

ב-1799 נפוליאון צר על עכו שלושה חודשים. אל-ג'זאר ושותפיו הימיים הצליחו למנוע את כיבוש העיר. בסוף נפוליאון נסוג חזרה למצרים.

אל-ג'זאר המשיך לשפר את עכו. הוא מת ב-1804 ונקבר ליד המסגד שלו. אחרי מותו הגיעו מושלים אחרים במקומו.