איאן מקיואן

איאן ראסל מקיואן (נולד 21 ביוני 1948) הוא סופר אנגלי מפורסם.

מקיואן נולד באלדרשוט בהמפשייר. אביו היה קצין צבא, ולכן בילדותו גר במזרח אסיה, בגרמניה ובצפון אפריקה. המשפחה חזרה לאנגליה כשהיה בן 12. למד ספרות אנגלית באוניברסיטת סאסקס ואז באוניברסיטת מזרח אנגליה.

החל לכתוב בתחילת שנות ה־70. ב־1975 פרסם קובץ סיפורים, First Love, Last Rites, וקיבל פרס סומרסט מוהם (פרס ספרותי). בשנות ה־80 וה־90 פרסם רומנים בולטים כמו גן הבטון (1978), נחמת זרים (1981) והילדים שבזמן (1987), וזכה בפרס Whitbread על האחרון. כמה מספריו עובדו לסרטים.

אף כתב תסריטים ומחזות, וחיבר שני ספרי ילדים. ספרו אהבה עיקשת (1997) מתאר תופעה שנקראת סינדרום דה קלרמבו (תופעה פסיכולוגית שמתוארת בספר). רומנים נוספים שקיבלו עטיית שבחים כוללים אמסטרדם (שזיכה אותו בפרס בוקר ב־1998), כפרה, שבת ועל חוף צ'זיל.

בשנים האחרונות עסק גם בנושאים כמו שינויי אקלים; ספרו סולאר (2010) מתאר מדען שמנסה לפתח אנרגיה סולארית מלאכותית. בשנת 2006 הועלו טענות על שימוש בחומר מספר זיכרונות של לוסילה אנדרוז; מקיואן הכיר בכך והוסיף אזכור בספרו.

זכה בפרסי ספרות בולטים, ביניהם פרס סומרסט מוהם, פרס Whitbread ופרס בוקר על אמסטרדם. היה מועמד למאן בוקר מספר פעמים. הוענקו לו תארים וכיבודים, כולל CBE (תואר כבוד במסדר האימפריה הבריטית) ודוקטור לשם כבוד לספרות מאוניברסיטת קולג' לונדון.

בשנים ה־2000 הוצע לו פרס ירושלים; קבלת הפרס עוררה מחאה פוליטית, והוא קיבל את הפרס ובחר להעניק אותו לאחר מכן לארגון "לוחמים לשלום".

היה נשוי פעמיים. יש לו בן מבית נישואיו הראשונים. ב־2002 גילה שיש לו אח שנמסר לאימוץ בזמן המלחמה.

מספר כותרים שלו תורגמו לעברית, כולל כמה מהרומנים המרכזיים.

איאן מקיואן נולד ב־1948. הוא סופר אנגלי.

כשהיה ילד אביו שירת בצבא. המשפחה עברה למדינות שונות. הם חזרו לאנגליה כשהיה בן 12. הוא למד ספרות באוניברסיטה.

החל לכתוב בשנות ה־70. ב־1975 יצא קובץ הסיפורים הראשון שלו. כמה מספריו הפכו לסרטים. הוא כתב גם למחזה ולסרטים.

מקיואן זכה בפרסים חשובים על ספריו. רק דוגמה אחת: הוא זכה בפרס בוקר על הספר אמסטרדם. הוא קיבל גם תארים של כבוד.

היה נשוי פעמיים. יש לו בן. בשנים מאוחרות יותר גילה שיש לו אח שנמסר לאימוץ.

כמה מספריו תורגמו לעברית ונקראו כאן גם על ידי צעירים.