איבי-סין

איבי-סין היה מלך שומרי (אנשי האזור ששמו שומר) בסוף האלף השלישי לפני הספירה. הוא נולד ב-2028 לפנה"ס והיה האחרון בשושלת השלישית של אור, כלומר המשפחה ששלטה בעיר אור.

בשנתיים הראשונות שלטונו היו שקטות. בשנה השלישית הגיעו הפלישות של האמורים (שבטי נוודים מהמזרח). הם פרצו את החומה שבנה שו-סין, אביו של איבי-סין, וביצעו ביזה והתקפות ברחבי האימפריה.

הפלישות גרמו לקריסה כלכלית: החקלאות נפגעה, הדרכים נחסמו והייבוא של תבואה לא אור. נוצרו מחסור ואינפלציה; מחיר התבואה עלה פי שישים. ערים פריפריאליות חדלו להכיר בשלטון המרכזי, והאימפריה התפוררה עד שנשארה רק אור.

מסמכים כלכליים מהערים האלה מציינים פחות ופחות את שנות שלטונו של איבי-סין. גם תשלומי המס למקדש הראשי נפסקו. בשל החוסר שלח איבי-סין את הפקיד הבכיר אישבי-ארה כדי לקנות תבואה בצפון. אישבי-ארה השיב שמצודות והדרכים בשליטת האמורים, והציע שימנו אותו לשליט איסין וניפור. איבי-סין הסכים, ובכך נפתחה הדרך לעלייתו של אישבי-ארה.

לאחר מכן פלשו העילמים (עם מעילם). הם החריבו את אור ואת מקדשה, הרגו חלק מהתושבים והגלו את המלך לעילם. איבי-סין מצא את מותו בעילם ב-2004 לפנה"ס. עם נסיגת הפולשים, אישבי-ארה מילא את ריק השלטון והקים את שושלת איסין.

נפילתו של איבי-סין מסמלת גם את שקיעת שושלת אור III. תחתיה פרחה התרבות השומרית, אך לאחר מכן השפה השומרית דעכה ומקומה תפסה השפה האכדית (שפה אחרת שהשתמשו בה במסופוטמיה). חורבן הערים תועד בחמש קינות שומריות, כל קינה על חורבן עיר אחרת.

איבי-סין היה מלך מאוד ישן, בסוף האלף השלישי לפני הספירה. הוא נולד ב-2028 לפני הספירה. הוא היה המלך האחרון במשפחה ששלטה בעיר אור. משפחה זו נקראת שושלת, קבוצה של מלכים מאותה משפחה.

בשנתו הראשונה והשנייה היה שקט. בשנה השלישית הגיעו האמורים, שבטי נוודים מהמזרח. הם עברו את החומה שאביו שו-סין בנה.

הפולשים פגעו בשדות והדרכים. התבואה לא יכלה להגיע לאור. המחירים עלו מאוד. ערים רחוקות הפסיקו לציית למלך, ונשארה רק העיר אור תחת שלטון המרכז.

איבי-סין שלח את אישבי-ארה לקנות תבואה בצפון. אישבי-ארה כתב שאי אפשר להעביר תבואה בקלות. הוא גם ביקש להיות שליט של שתי ערים חשובות, איסין וניפור. המלך הסכים, וזה עזר לאישבי-ארה להפוך למלך אחר.

אחר כך הגיעו העילמים, עם מעילם. הם הרסו את אור, וגירשו את המלך לעילם. איבי-סין מת שם ב-2004 לפני הספירה.

בזמנו, תחת שושלת אור פרחה התרבות השומרית. אחרי החורבן השפה השומרית שימשה פחות, ואנשים דיברו יותר אכדית, שפה אחרת במסופוטמיה. חמש קינות שומריות זוכרות את חורבן הערים.