איגור וסילייביץ' קורצ'טוב (8 בינואר 1903, 7 בפברואר 1960) היה פיזיקאי סובייטי ומוביל פרויקט פצצת האטום של ברית המועצות.
נולד בסימסקי זאבוד (כיום העיר סים). למד פיזיקה באוניברסיטת קרים ולימודי בניית אוניות בפוליטכניקום של פטרוגרד. בשנות ה־30 חקר רדיואקטיביות וקיבל מימון לצוות מחקר גרעיני משלו. צוותו בנה והפעיל ב־21 בספטמבר 1939 את הציקלוטרון הסובייטי הראשון (מכשיר שמאיץ חלקיקים כדי לחקור את האטום).
קורצ'טוב ותלמידו גאורגי פליורוב גילו עקרונות של תגובת השרשרת של האורניום (כאשר פיצול גרעין גורם לפיצולים נוספים). ב־1942 העריך כי פיצול של קילוגרם אחד של אורניום ישחרר אנרגיה השווה לפחות ל־20,000 טון חומר נפץ.
עם כניסת ברית המועצות למלחמה ב־1941 הפנה את המחקר להגנה על ספינות ממוקשים ולשיפור שריון טנקים. ב־1943, אחרי שקיבל מידע על פיתוח נשק אטומי במערב, יופה המליץ עליו למולוטוב, וקורצ'טוב מונה לראש תוכנית הפצצה.
מידע מודיעיני נוסף ומקלות ההפצצה על הירושימה ונגסקי האיצו את סטלין. הוא נתן לקורצ'טוב הוראה להכין פצצה עד 1948, ולברנטי בריה היה המפקח הישיר. העיר סארוב הוסבה למתחם סגור שנקרא "ארזמאס‑16" לשם ריכוז המדענים.
הצוות השתמש גם במידע מודיעיני מהמערב, אך קורצ'טוב ובריה דרשו עבודת מחקר עצמאית לאישור המסקנות. ב־29 באוגוסט 1949 נבחנו בסמיפלאטינסק ניסויי הפצצה RDS‑1, פצצת ביקוע בפלוטוניום. קורצ'טוב תיאר תחושת הקלה לאחר ההצלחה.
הוא היה מעורב גם בפיתוח פצצת המימן. מאוחר יותר עבר לקידום אנרגיה אטומית אזרחית והתנגד לניסויים גרעיניים. במהלך עבודתו נשבע לא לגלח את זקנו עד להצלחה; הזקן הפך לסימן ההיכר שלו. על הישגיו זכה בפרס לנין ב־1957. קורצ'טוב מת במוסקבה ב־1960 משבץ מוחי.
איגור וסילייביץ' קורצ'טוב (1903, 1960) היה פיזיקאי (מדען שחוקר אטומים).
נולד בכפר שנקרא סימסקי זאבוד. למד פיזיקה ובניית אוניות. בשנות ה־30 חקר רדיואקטיביות.
ב־1939 הצוות שלו הפעיל ציקלוטרון. ציקלוטרון זה מכונה שמאיצה חלקיקים למחקר אטומי.
הוא וגאורגי פליורוב גילו את רעיון תגובת השרשרת. תגובת שרשרת היא פיצול גרעין שגורם לפיצולים נוספים. ב־1942 אמר שקילוגרם אורניום יכול לשחרר אנרגיה שוות ערך ל־20,000 טון חומר נפץ.
במלחמה עבד על הגנה מפני מוקשים מגנטיים ועל שריון טנקים. ב־1943 מונו אותו לראש תוכנית הפצצה הסובייטית.
לאחר הפצצות הירושימה ונגסקי הוחלט למהר את העבודה. העיר סארוב הפכה למתחם סגור שנקרא "ארזמאס‑16". שם עבדו המדענים.
ב־29 באוגוסט 1949 בוצע הניסוי של הפצצה RDS‑1 בסמיפלאטינסק. אחר כך עבד גם על פצצת מימן. בהמשך קידם אנרגיה אטומית שימושית והתנגד לניסויים גרעיניים.
הוא נשאר עם זקן עד שהצליח. ב־1957 קיבל את פרס לנין. קורצ'טוב מת ב־1960 משבץ מוחי.
תגובות גולשים