אִיוֹ הוא אחד מירחי כוכב הלכת צדק. הוא החמישי במרחקו מבין כ-80 ירחי צדק, והשלישי בגודלו בין ארבעת הירחים הגליליאניים. איו מקיף את צדק כל כ-42 שעות. שמו ניתן על שם הנימפה איו מהמיתולוגיה היוונית.
איו מבצע הקפה סינכרונית (פונה לצדק תמיד עם אותו צד). זה נגרם ממשיכת הכבידה העצומה של צדק, שנעשתה חזקה דיו כדי לנעול את סחרורו הצירי של איו. בנוסף, כוחות הגאות (כוחות משיכה שמשנים את צורת הגוף) שנוצרים על ידי צדק ושאר הירחים הגליליאניים מעוותים את איו. העיוות יכול להגיע להבדל של כ-100 מטר בין "שיא הגאות" לשפל. הכיפוף המתמיד הזה מחמם את פנים הירח.
החימום הפנימי מותך סלעים במעטפת איו וגורם לפעילות געשית עצומה. איו הוא הגוף הפעיל ביותר מבחינה געשית במערכת השמש. התפרצויות געשיות מגיעות עד כ-500 ק"מ מעל פני השטח, והן מטפלות בצבע הצהבהב של פני הירח. לפי נתונים עד 2016, איו בנוי בעיקר מסלעי סיליקט מותכים (סלעים געשיים) ויש לו גרעין מתכתי (מרכז מתכתי).
גשושית המחקר גלילאו צילמה התפרצויות רבות ומצאה כי פני איו כמעט לא נפגעו ממטאוריטים, אבל מלאים בהר געשיים פעילים. הכמות הגדולה של קרינה מסביב לאיו פגעה בציוד הגשושית והובילה לסיום המשימה.
התצפית המדווחת הראשונה על איו בוצעה על ידי גלילאו גליליי ב-7 בינואר 1610 בעזרת טלסקופ עדשות שהגדיל פי 20. בלילה הראשון לא הצליח להפריד בין איו ואירופה בגלל ההגדלה הנמוכה, אך יום אחר כך ראה גלילאו את שני הירחים כגופים נפרדים. גלילאו פרסם את תצפיותיו במרץ 1610.
האסטרונום סימון מריוס טען שגילה את איו ב-1609, אך יש מחלוקת בגלל הבדלי לוחות שנה והעיתוי של הפרסומים; בסופו של דבר זכה גלילאו להכרה בגילוי. במשך המאות הבאות שימשו תצפיות בירחי צדק למטרות מדעיות ולמדידת זמן ומיקום. פייר-סימון לפלס פיתח תיאוריה מתמטית שהסבירה את תהודות המסלולים של איו, אירופה וגנימד. תהודה זו השפיעה עמוקות על הגאולוגיה של הירחים.
עם שיפור הטלסקופים במאה ה-19 וה-20, אסטרונומים שיפרו את כושר ההפרדה וזיהו תכונות שטח רחבות באיו. אדוארד ברנרד גילה הבדלי בהירות בין אזור המשווה לאזורים הקוטביים, והסיק שההבדלים נובעים בצבע ובאלבדו (שיעור ההחזרה של אור). תצפיות מאוחרות יותר אישרו קוטביים חומים-אדמדמים ופס קו המשווה צהוב-לבן.
איו הוא ירח של כוכב הלכת צדק. יש סביבו כ-80 ירחים.
איו מקיף את צדק כל 42 שעות. הקפה סינכרונית (הירח פונה תמיד עם אותו צד לצידק) נשמר על ידי משיכת צדק.
כוחות גאות (כוחות משיכה שמעווים את הירח) מרטיטים את איו. העיוותים מגיעים עד כ-100 מטר. הרעידות מחממות את פנים איו. החימום מותך סלעים וגורם לפעמים לגעשיות. געש (הר געש) הוא מקום שבו סלע מותך יוצא החוצה.
איו הוא הגוף הפעיל ביותר מבחינה געשית במערכת השמש. התפרצויות מגיעות עד כ-500 ק"מ לגובה. הגזים והחומר של הגעשיות עושים את פני איו צהבהבות.
גשושית גלילאו צילמה הרבה התפרצויות. כלי המחשב של הגשושית ניזוקו מהקרינה סביב איו.
גלילאו גליליי ביקר את איו בטלסקופ ב-1610. בתחילה לא הבחין בין איו ואירופה, אבל יום אחרי כן ראה אותם נפרדים. מישהו בשם מריוס טען שראה את איו קודם, אך גלילאו פורסם ראשון.
מאוחר יותר השתמשו בתצפיות באיו למדידות זמן וללימוד מסלולים. טלסקופים חזקים יותר גילו צבעים שונים על פני איו, כמו אזורים חומים-אדמדמים וקו משווה צהבהב-לבן.
תגובות גולשים