איוואן פאנפילוב

איוואן ואסילייביץ' פאנפילוב (1.1.1893 - 18.11.1941) היה גנרל סובייטי שפקד את דיוויזיית הרובאים ה-316 בקרב על מוסקבה במלחמת העולם השנייה. דיוויזיית רובאים היא יחידת חיל רגלים גדולה, חלק מהצבא היבשתי.

פאנפילוב נולד בפטרובסק. אמו מתה כשהיה ילד, והוא נאלץ לצאת לעבוד בגיל צעיר. ב-1915 גויס לצבא הצאר ושירת בחיל הרגלים (חיילים שנלחמים ברגל). אחרי מהפכת 1917 נבחר להיות נציג סובייט בגדוד.

ב-1918 התנדב לצבא האדום והשתתף בלחימה נגד הכוחות הלבנים. חלה בטיפוס (מחלה קשה) והתאושש. ב-1920 נלחם במלחמה הפולנית-סובייטית. ב-1919 הצטרף למפלגה הקומוניסטית.

ב-1924 יצא לטורקסטן ודיכא את הבסמצ'י, מורדים שהתנגדו לשלטון הסובייטי. בהמשך מילא תפקידי פיקוד והדרכה ברחבי מרכז אסיה. ב-26.1.1939 קיבל את הדרגה קומבריג, מונח לשעבר שמשמעותו דרגת מפקד בריגדה, המקבילה בקירוב לתת-אלוף. ב-4.6.1940 קודם לדרגת גנרל מיור.

ב-12.7.1941, אחרי תחילת מבצע ברברוסה, הפלישה הנאצית לברית המועצות, מונה למפקד הדיוויזיה ה-316. תחילה הועברה הדיוויזיה לאזור לנינגרד, ואז נשלחה להגן על מוסקבה.

חייליו הציבו קו הגנה ליד וולוקולמסק, כ-130 ק"מ מצפון-מערב למוסקבה. בהתקפות באוקטובר-נובמבר הם סבלו אבדות, אך עיכבו את ההתקדמות הגרמנית ורכשו זמן יקר למגיני העיר. באמצע נובמבר נפוצו דיווחים על "עשרים ושמונה" חיילים שהשמידו טנקים אויב; לאחר המלחמה התברר שהסיפור הוגזם והפך למיתוס.

ב-17 בנובמבר אישר סטלין להעניק לדיוויזיה מעמד של יחידת משמר. ב-18 בנובמבר פאנפילוב נהרג מרסיס פגז בעת שהדריך עיתונאים במוצב הפיקוד. הצו עלה חזרה והדיוויזיה ה-316 הוחלפה בהמשך לדיוויזיית משמר והוקראה על שמו ב-23 לנובמבר.

פאנפילוב נקבר בבית הקברות נובודוויצ'יה. ב-12.4.1942 הוענק לו התואר גיבור ברית המועצות בדיעבד. שמו הפך לסמל בזכות מנהיגותו והסיפור של ה"אנשים" שהלחמו תחת פיקודו.

הספר המוכר "כביש וולוקולמסק" (בתרגום לעברית: "אנשי פאנפילוב"), שכתב אלכסנדר בק יחד עם מפקד מגדודו באורג'ן מומיש-אולי, חיזק את המיתוס והשפיע על קוראים רבים. מספר מקומות באזור המרכז אסיה נקראו על שמו, כולל עיר וקצת מחוזות, וגם פסגה בהרי טיין שאן.

איוואן פאנפילוב נולד ב-1893 ונפטר ב-1941. הוא היה מפקד חיילים סובייטים.

כשהיה ילד אמו מתה. הוא עבד צעיר.

ב-1915 הלך לצבא של הצאר. אחרי 1917 החיילים בחרו בו לנציג.

ב-1918 הצטרף לצבא האדום. הוא נלחם במלחמות פנימיות. חלה במחלה, והחלים.

בשנות ה-20 שרת במרכז אסיה. הביס מורדים שנקראו בסמצ'י. הוא התקדם בתפקידים.

ב-1941 מונה למפקד הדיוויזיה ה-316. דיוויזיה היא יחידת חיילים גדולה.

הדיוויזיה הגנה על מוסקבה. הם עיכבו את ההתקדמות של האויב. עיתונים כתבו על 28 חיילים שנלחמו בגבורה. אחרי המלחמה נאמר שזה הוגזם קצת.

ב-18 בנובמבר 1941 הוא נהרג בעת שירות. עיתונים כתבו על גבורה ונתנו לדיוויזיה את הכינוי "דיוויזיית משמר".

ב-1942 קיבל את תואר גיבור ברית המועצות לאחר מותו. נכתבה עליו גם ספרות מפורסמת בשם "אנשי פאנפילוב". ערים והרים קיבלו שמו כאות כבוד.