איינו (שפה)

שפת אַיְנוּ (איינו אִיטַק; ביפנית: アイヌ語) היא שפתם של בני האיינו. מרבית הדוברים גרים בחלק הצפוני של אי הוקאידו שביפן. כיום השפה נמצאת בסכנת הכחדה.

בעבר דיברו איינו גם באיים הקוריליים, בחלק הצפוני של הונשו ובדרום סחלין. השפה נחשבת ייחודית, אין לה קשר ברור לשאר השפות. מבחינה טיפולוגית (תכונות שפה וצורתה) יש לה דמיון ליפנית. לעתים משייכים אותה לקבוצת השפות המכונה פליאו-סיביריות, אך הקבוצה הזו שנויה במחלוקת. בלשנים כמו שיצ'רו מוריאמה הציעו קשר לשפות האוסטרונזיות, בהתבסס על אוצר מילים ודמיון תרבותי.

איינו החלה להיעלם ככלל בשנות ה-20 של המאה ה-20. בניב ניבוטני בהוקאידו יש כ-100 דוברים, מתוכם כ-15 השתמשו בשפה בחיי היום־יום בסוף שנות ה-80. בכל הוקאידו מונים הדוברים כ-1,000, בדרך כלל בני יותר מ-30. רוב בני האיינו ביפן (כ-150,000) מדברים יפנית בלבד. בשנים האחרונות גדל מספר הלומדים את האיינו כשפה שנייה, כחלק ממאמץ לשמרה. בין הפעילים המפורסמים היה שיגרו קיאנו, דובר-אם של האיינו, שנפטר במאי 2006.

הסילביות בשפה הן בדרך כלל עיצור-תנועה-אופציונלי עיצור (C-V-(C)). קיימים אשכולות עיצורים. חלק מעיצורים משתנים לפי מיקום: הצירוף /ti/ מבוטא כ-[t͡ʃi] (צליל כמו "צ'י"), והצליל /s/ הופך ל-[ʃ] (כמו "ש") לפני /i/ ובסוף הברה. בניב סחאלין עיצורים כמו /p, t, k, r/ יכולים להפוך ל-/h/ בסוף הברה.

איינו אינה שפה טונאלית. יש לה מערכת הטעמה על בסיס גובה־צליל, דומה להטעמה ביפנית: בחלק מהמילים ההברה הגבוהה נקבעת לפי המבנה של השורש והמוספיות.

רשמית משתמשים בגרסה מותאמת של הקטקאנה היפנית לכתיבת איינו. יש גם כתב באלפבית הלטיני. העיתון Ainu Times כותב בשניהם. טווח היוניקוד U+31F0, U+31FF כולל תווים מיוחדים של קטקאנה שנועדו לאיינו, כולל סימנים לעיצורים סופיים שאינם קיימים ביפנית.

לבני האיינו מסורת עשירה של סיפורי גבורה הנקראים יוקאר. אלה סיפורים שמועברים בעל־פה מדור לדור, ולעתים הם כוללים צורות לשון ודקדוק ישנות.

איינו היא שפתם של בני האיינו. הם חיים בעיקר בהוקאידו שבצפון יפן. היום השפה בסכנה.

בעבר דיברו איינו גם באיים הקרובים ובחלקים מסחלין והונשו. השפה מיוחדת ואינה קרובה לשאר השפות. יש לה כמה דמיון ליפנית.

בעיר ניבוטני יש כ-100 דוברים, וכ-15 דיברו איינו כל יום בסוף שנות ה-80. בהוקאידו כ-1,000 דוברים, רובם מבוגרים. הרבה בני האיינו מדברים רק יפנית. בשנים האחרונות לומדים יותר אנשים איינו כדי להציל את השפה. פעיל בולט היה שיגרו קיאנו. הוא דיבר איינו ונפטר ב-2006.

במילים של איינו בדרך כלל יש צליל של עיצור ואז תנועה, ואולי עוד עיצור בסוף. צירוף /ti/ נשמע כמו "צ'י". האות /s/ יכולה להשמיע צליל "ש" לפני האות /i/. בניבים מסוימים צלילים משתנים בסוף מילה.

איינו אינה טונאלית. יש לה הטעמת גובה, כלומר חלק מהמילה נשמע גבוה יותר.

כותבים איינו בקטקאנה היפנית מותאמת. יש גם כתב באותיות לטיניות. בטווח היוניקוד יש תווים מיוחדים לקטקאנה של איינו.

לבני האיינו יש סיפורי גבורה בשם יוקאר. אלה סיפורים שנאמרים בקול ומועברים מדור לדור.