איכר

אִיכָּר (Peasant) הוא אדם שעובד בחקלאות בחברה לא מתועשת. המונח מתאר במיוחד אנשים שעבדו בתקופת ימי הביניים תחת שלטון פיאודלי, כלומר מערכת שבה אצילים שלטו על אדמות ואיכרים עבדו עבורם. באנגלית המילה peasants משמשת גם לתיאור אוכלוסייה כפרית במדינות עניות.



במרבית החברות הפרה-תעשייתיות האיכרים היוו את רוב האוכלוסייה. בחברות פיאודליות הם עבדו במשק והיו אחראים ללגדל מזון ולבצע עבודות שונות. רבים מהם לא ידעו לקרוא או לכתוב. בדרך כלל לא הייתה להם אינטראקציה קבועה עם המעמדות הגבוהים, אלא רק כשדרכו בעבודתם. חלק מהאיכרים היו צמיתים (serfs), כלומר לא יכלו לעזוב את אדמת אדוניהם.

במערב אירופה חל שיפור במעמד האיכרים אחרי המגפה שנקראת מוות השחור. המגפה גרמה למותם של רבים, והאיכרים שנותרו קיבלו כוח כלכלי ופוליטי גדול יותר.

יש עדויות לכך שאיכרים וכורמים יהודים פעלו במערב אירופה כבר מהמאה ה-9, בעיקר בחצי האי האיברי, באיטליה ובבורגונדיה. בספרד מהמאה ה-10 מוזכרים כורמים יהודים בערים כמו ברצלונה, טולדו וגרנדה.


בעולם המתועש אנשים שעובדים בחקלאות נקראים חקלאים.


איכרים בחווה (1794)
פסיפס של איכר (מהמאה ה-5)
איכרים בימי הביניים
חתונת האיכרים של פיטר ברויגל האב (1568)

איכר (אדם שעובד בחקלאות) הוא מי שעובד באדמה ולגדל מזון. המילה Peasant היא השם באנגלית.



פעם הרבה אנשים היו איכרים. בחברות פיאודליות (כאשר אדון שולט על אדמה) האיכר עבד אצל האדון. רבים לא ידעו לקרוא. חלק היו צמיתים (לא יכלו לעזוב את האדמה).

לאחר המגפה הגדולה שנקראה מוות השחור (מגפה שהרגה הרבה אנשים) המעמד של חלק מהאיכרים השתפר. הם קיבלו יותר כוח וכסף.

יש עדויות שאיכרים וכורמים יהודים היו כבר מהמאה ה-9 בחצי האי האיברי ובאיטליה. בספרד במאה ה-10 מוזכרים כורמים יהודים בערים שונות.


בהיום עובדים בחקלאות במדינות מתועשות נקראים חקלאים.


איכרים בחווה
חתונת איכרים של פיטר ברויגל