אילנית אוסטרלית לבנה

אילנית אוסטרלית לבנה (Litoria caerulea) היא צפרדע גדולה יחסית שמקורה באוסטרליה ובגינאה החדשה. היא הובאה גם לניו זילנד ולחלקים מפלורידה בארצות הברית, שם התפרסה בחלקים מקומיים. אורכה יכול להגיע לכ־10 סנטימטרים, ובשבי היא יכולה לחיות כ־16 שנים.

צבע העור משתנה עם הטמפרטורה והסביבה, ממצבע צהבהב-חום ועד ירוק. לעתים יש כתמים לבנים קטנים בגב. בקצות כפות הרגליים יש משטחי הצמדה גדולים שמאפשרים טיפוס על זכוכית. העיניים זהובות ועם קשתית אופקית. לביצים קוטר של כ־1.1, 1.4 מילימטרים.

האילנית נושמת גם בריאות וגם דרך העור. כדי לספוג חמצן העור צריך להישאר לח. העור הרטוב מאפשר גם גידול של פתוגנים, ולכן הצפרדע מפרישה מהעור פפטידים, כלומר חלבונים קצרים. פפטידים אלה הורגים מיקרואורגניזמים; לחלקם יש תכונות אנטיביוטיות ואנטי־ויראליות. במחקרים נמצא כי כמה פפטידים יכלו לפגוע בנגיף האיידס (HIV) בלי להרוס תאים מסוג T.

האילנית פעילה בעיקר בלילה. בערב היא יוצאת לצוד חרקים שעלולים להימשך לאור חלונות. בחורף רוב הזמן היא שקטה ונעדרת קרקור. בית הגידול הנפוץ הוא חופת עצים ליד מים עומדים, אך היא מצויה גם בבתים, ליד כיורים ובבורי ביוב.

היא ניזונה בעיקר מחרקים ועכבישים, ולעתים מייצורים קטנים אחרים. לשון הצפרדע מסייעת לתפיסת הטרף; בטרף גדול היא תתפוס בעזרת הגפיים ותכניס לפיה. טורפים כוללים נחשים, לטאות, עופות, וכלבים וחתולים שהגיעו עם האדם.

הרבייה מתחילה בסוף האביב ובתחילת הקיץ. הזכר מחזיק את הנקבה בחיבוק שנקרא חיבוק כלולות (amplexus). בכל השרצה נזרקות כ־200, 300 ביצים למים, והזוג יכול להטיל בסך הכל כ־2,000, 3,000 ביצים בעונה. הביצים בוקעות כשלושה ימים לאחר ההטלה. המטמורפוזה, כלומר המעבר מראשן לצפרדע בוגרת, לוקחת כ־2, 3 חודשים. הבגרות המינית מגיעה בגיל כשנתיים.

האילנית מוגנת באוסטרליה על פי חוקי שימור הסביבה. האפשרויות לשימור מותקפות בגלל אובדן בתי גידול ומחלת הכיטרידיומיקוזיס, פטרייה שמזיקה לדו־חיים. למרות זאת, המין לא נמצא בסכנת הכחדה קשה כיום.

האילנית פופולרית כחיית מחמד. היא רגועה וקלה לגידול, וחיה שנים רבות בשבי. בעיה נפוצה היא האכלת יתר; בשבי היא שורפת פחות אנרגיה ולכן נוטה להשמין אם מקבלת מזון מיותר.

אילנית אוסטרלית לבנה היא צפרדע גדולה שמגיעה מאוסטרליה וגינאה החדשה. היא הוכנסה גם לניו זילנד ולפלורידה. היא יכולה להיות עד כ־10 סנטימטרים ארוכה.

הצבע שלה משתנה בין חום לירוק. יש לה כתמים לבנים קטנים לעיתים. בקצות הרגליים יש רפידות דביקות שמאפשרות לה לטפס על זכוכית. העיניים שלה זהובות. הביצים קטנות, כ־1.1, 1.4 מילימטרים.

לפעמים העור שלה מפריש חומר שמלחם בחיידקים ובוירוסים. חומר זה מורכב מחלבונים קצרים שנקראים פפטידים.

האילנית פעילה בלילה. היא רודפת אחרי חרקים ליד חלונות ובגינות. היא חיה על עצים ובאזורי מים עומדים. טורפים שלה הם נחשים, עופות וגם חתולים וכלבים.

הרבייה היא בסוף האביב ובתחילת הקיץ. הזוג שם כ־200, 300 ביצים בכל הטלה. בסך הכל בעונה אחת יכולים להטיל כ־2,000, 3,000 ביצים. הביצים בוקעות כשלושה ימים. המטמורפוזה, כלומר המעבר מטפדול לצפרדע, לוקחת כ־2, 3 חודשים.

האילנית מוגנת בחוק באוסטרליה. בתי הגידול שלה נפגעים על ידי האדם. גם מחלה פטרייתית פוגעת בצפרדעים. היא פופולרית כחיית מחמד כי היא רגועה וקלה לטיפול. בעיה נפוצה בשבי היא האכלת יתר שגורמת להשמנה.