אינדיגו (צבע)

אינדיגו הוא צבע של אור שאורך הגל שלו הוא בין 420 ננומטר ל־440 ננומטר.
זה גוון בין סגול לכחול. אינדיגו אינו צבע יסוד.

השם "אינדיגו" ניתן על ידי אייזק ניוטון, על שם צמח הניל (האינדיגו), כשהוא חלק את הספקטרום הנראה לשבעה צבעים.
הוא בחר בשבעה צבעים כדי לקשר למערכי שבעיות כמו כוכבי הלכת, ימי השבוע ותווי המוזיקה.

העין האנושית רגישה פחות לתדירויות של אינדיגו, ויש אנשים שאינם מבחינים בינו לבין כחול או סגול.
חוקרים סבורים שהצבע שניוטון קרא לו אינדיגו קרוב למה שאנו היום קוראים לו כחול.

הפיגמנט הטבעי אינדיגוטין נמצא בצמחים כמו הניל (Isatis tinctoria) ובמיני ניל (Indigofera).
גם חלזונות מסוג Murex שימשו לצבעים עתיקים.
אינדיגוטין היה פיגמנט יציב מאוד, לא דוהה בקלות והדבק היטב לסיבי טקסטיל.
בזמן העתיק ובימי הביניים זהו היה אחד הפיגמנטים העמידים ביותר.

לפי מסורת ולפי חוקרים, אפשר לקשר את הצבע שהופק לאותו "קלא אילן" שמוזכר בספרות חז"ל.
הפקת צבע מהצמח הייתה תהליך ארוך ומסורבל, בעיקר בהודו ובצפון אפריקה, ולכן יקרה.
התהליך היה גם מסריח: מעיכת הצמח, תסיסה ולעתים שימוש בשתן כדי לייצב את הצבע.
העוסקים בעיבוד התכתשו בכחול, מה שעשה אותם למנודים בחברה ולעתים נחשבו לקאסטה טמאה.

אינדיגו הוא צבע שמראה בין הסגול והכחול.
אורך הגל שלו הוא בין 420 ל־440 ננומטר. אורך גל זה אומר מיקום של הצבע באור.

ניוטון קרא לו "אינדיגו" על שם צמח הניל. הוא חילק את האור לשבעה צבעים.
הרבה אנשים לא מבחינים בקלות בין אינדיגו לכחול או לסגול.

הפיגמנט שהעניק את הצבע נקרא אינדיגוטין. הוא נמצא בצמחים כמו הניל ובמיני ניל.
גם חלזונות מסוימים שימשו בתקופות קדומות להפיק צבע.
אינדיגוטין התקבע טוב על בדים ולא נשטף בקלות.

להכין את הצבע היה תהליך ארוך והרבה מקומות עשו זאת בהודו ובצפון אפריקה.
זה היה יקר. לעתים השתמשו גם בשתן כדי לייצב את הצבע.
עובדים שצבעו בדים נצבעו בכחול ולעיתים נחשבו כמבודדים חברתית.