אינטליגנציה גבישית ונוזלית

ריימונד קאטל הכניס לשימוש את המושגים אינטליגנציה גבישית ואינטליגנציה נוזלית. לפי התאוריה שלו, האינטליגנציה הכללית (g) נחלקת לשני מרכיבים עיקריים.

אינטליגנציה גבישית מתייחסת לידיעות ולמומחיות שנצברות במהלך החיים. היא נוטה להשתפר עם הזמן ומושפעת מאוד מהסביבה שבה אדם גדל.

אינטליגנציה נוזלית קשורה ביכולת להתמודד עם מידע חדש ולחשוב באופן מופשט. היא מושפעת משינויים נוירולוגיים, כלומר מהמבנה והתפקוד של המוח, ולכן מתפתחת במהירות בגיל צעיר ומתייצבת לאחר מכן. מחקרים מצאו שבדרך כלל היא מפסיקה לגדול בסביבות גיל 16.

חוקרים חלקו את הגורם g ל-g נוזלי (gf) ול-g גבישי (gc), וקיים מתאם גבוה בין g הכללי ל-g הנוזלי.

אינטליגנציה נוזלית כוללת יכולות כמו חשיבה מופשטת, היגיון, ויסות קשב ולמידת מידע חדש. היא מהווה חלק מרכזי של החשיבה הלוגית ושל התפקודים הניהוליים (יכולות ניהול קוגניטיבי כמו תכנון, שליטה בקשב וקבלת החלטות).

לאינטליגנציה הנוזלית יש קשר חזק לשטף של חשיבה מסתעפת, היכולת להמציא פתרונות רבים לבעיה. לכן ייתכן שהיא מסבירה חלק מהקשר בין מנת משכל לבין יצירתיות.

ריימונד קאטל הרחיב מושגים על אינטליגנציה. הוא דיבר על שני סוגים עיקריים.

אינטליגנציה גבישית היא הידע והניסיון שאדם צובר. הידע הזה גדל עם הגיל. הוא מושפע מהבית, מבית הספר ומהסביבה.

אינטליגנציה נוזלית עוזרת לפתור בעיות חדשות ולחשוב בצורה יצירתית. היא קשורה לחשיבה מופשטת, ליכולת להתרכז וללמוד דברים חדשים. היא מתפתחת בעיקר בילדות ונוטה להתייצב סביב גיל 16. היא פחות מושפעת מהסביבה.

היא מאפשרת למצוא פתרונות שונים לבעיה. זה גם עוזר לחשוב בצורה לוגית ולהסתדר במצבים חברתיים.