אינטליגנציות מרובות היא תאוריה שהציע הווארד גרדנר ב‑1983. היא אומרת שאין אינטליגנציה יחידה שנמדדת על ידי מבחן IQ. בתחילת המאה ה‑20 פיתח אלפרד בינה מבחנים שנועדו לאתר תלמידים שזקוקים לעזרה. מאז מבחני IQ הפכו לכלי מרכזי למדידה, אך הם נשענים על ההנחה שאינטליגנציה היא יחידה ויציבה.
גרדנר וחוקרים נוספים טענו שאין להסביר כל ההתנהגות האנושית בעזרת פרופיל קוגניטיבי אחד. הם רואים אינטליגנציה כמערכת של יכולות שונות. אינטליגנציה, לפי גרדנר, היא היכולת לפתור בעיות או ליצור תוצרים שמוערכים בחברה. המושג דוחה מדידה כמותית פשוטה של אינטליגנציה.
ממצאים שתומכים ברעיון הזה כוללים מקרים של פגיעה מוחית (פגיעה במוח) שיוצרת לקות בתחום מסוים בלבד, ואנשים בעלי כישורים יוצאי דופן בתחום ספציפי.
אינטליגנציה לשונית: הבנה ושימוש במילים, רגישות למשמעות, יכולת כתיבה ודיבור. (דוגמה: ט. ס. אליוט כילד).
אינטליגנציה לוגית‑מתמטית: חשיבה מופשטת, זיהוי תבניות ופתרון בעיות. (דוגמה: אלברט איינשטיין).
אינטליגנציה מרחבית: תפיסה חזותית ודמיון של צורות ומרחב. (דוגמה: פבלו פיקאסו).
אינטליגנציה מוזיקלית: זיהוי מקצב וטונים, יכולת ליצור מוזיקה. (דוגמה: יהודי מנוחין).
אינטליגנציה גופנית‑תנועתית: שליטה בתנועת הגוף וביצירה בעזרת הידיים. (דוגמה: מרתה גרהם).
אינטליגנציה תוך‑אישית: מודעות עצמית והכרת רגשות ומניעים פנימיים. (דוגמה: זיגמונד פרויד).
אינטליגנציה בין‑אישית: יכולת להבין אחרים ולהתנהג איתם. (דוגמה: מהטמה גנדי).
אינטליגנציה נטורליסטית: הבנה והתמודדות עם הסביבה הטבעית.
אין מבחן מדויק שמודד את כל האינטליגנציות. ארמסטרונג הציע לשים לב להתנהגות במצבים שונים, לשאול שאלות ולהתבונן בכיתה ובחיי היומיום. הוא גם הציע שאלון להערכת אינטליגנציות דומיננטיות. כלומר, אבחון צריך להיות מגוון וטבעי יותר ממבחנים פורמליים.
הקהילה המדעית לא קיבלה את התאוריה באופן גורף. יש הטוענים שכל תחום שהוא אינו אלא היבט של אינטליגנציה כללית, שנקראת "גורם g" (גורם כללי של אינטליגנציה). כמו כן, קשה להוכיח או להפריך את התאוריה, ולכן יש שנטו לקרוא לה פחות מדעית.
התאוריה השפיעה על חינוך, במיוחד בארה"ב. השימוש ברעיונות שלה כולל גיוון שיטות ההוראה וההערכה. במקום להסתמך רק על מתמטיקה ושפה, ניתן לשלב פעילויות מוזיקה, ציור, עבודת ידיים, סרטים וקבוצות למידה. כך אפשר להפעיל יכולות שונות אצל תלמידים ולזהות את חוזקותיהם.
אינטליגנציות מרובות היא רעיון שהציע הווארד גרדנר. הוא אמר שלא קיימת רק אינטליגנציה אחת. לפני זה היו מבחני IQ. אלה בדקו יכולות חשיבה.
גרדנר אמר שיש כמה סוגי חוכמה. חוכמה היא היכולת לפתור בעיות או ליצור דברים חשובים בחברה.
אינטליגנציה לשונית: יכולת עם מילים וכתיבה.
לוגית‑מתמטית: יכולת לפתור חידות ולהבין מספרים. (איינשטיין הוא דוגמה).
מרחבית: לראות תמונות במוח ולצייר אותן. (פיקאסו הוא דוגמה).
מוזיקלית: להרגיש טונים ומקצבים.
גופנית: לשלוט בגוף ולעשות ריקוד או עבודת יד.
תוך‑אישית: להכיר את הרגשות והחוזקות שלך.
בין‑אישית: להבין איך אנשים אחרים מרגישים.
נטורליסטית: להבין את הטבע והסביבה.
אי אפשר למדוד את כל החוכמות במבחן אחד. מורים והורים יכולים לשים לב במה הילד טוב.
חוקרים אומרים שאולי כל אלה הם חלק מחוכמה אחת גדולה. קשה להוכיח מי צודק.
בבתי ספר משתמשים ברעיונות האלה כדי ללמד בצורות שונות. מקשיבים למוזיקה, מציירים ועושים ניסויים. זה עוזר לילדים ללמוד בדרכים שונות.
תגובות גולשים