איסיים

האִיסִיִּים היו כת דתית יהודית מהתקופה של בית השני. הם מוזכרים בעיקר בכתביהם של פילון האלכסנדרוני, פליניוס הזקן ויוסף בן מתתיהו. החוקרים משייכים אותם לזמנך בית החשמונאים, אך יש ויכוח אם הם קבוצה נפרדת או חלק מתנועות אחרות בתוך היהדות.

השם אושר דרך הכתיבה היוונית (Ἐσσήνοι). הוצעו מספר פירושים: מהמילה הארמית "איסיי" שמשמעה מרפא או מהמילה היוונית שמשמעה "חסידות". גם ההשערות לגבי משמעות השם חלוקות בין חוקרים.

פילון מתאר כת סגפנית, שמהדירה ממנה נשים וצעירים לטובת חיי רוח. לפי תיאורו הם נמנעים ממלחמה, לא עוסקים במסחר ובנשק, ושותפים לרעיית בהמות, חקלאות ואומנויות. הם שואפים לשוויון, אחווה וטיהור מוסרי.

פליניוס, מקור רומאי חוץ־יהודי, מזכיר את חייהם בפרישות, לבוש לבן וחיי קהילה ללא יילודים, בני הקבוצה גדלו על ידי קליטה של זרים.

יוספוס טוען שחי ביניהם ונפגש עמם. הוא מתאר שינוי מסוים: בתקופתו הם כבר קיבלו ילדים ויהיו פעילים בערים. יוספוס גם מקשר בין כמה מהם למרד הגדול נגד הרומאים.

מחברים רומיים נוספים מזכירים את הקשר האזורי לים המלח ולדרום הארץ, אך התיאורים משתנים במקורות השונים.

מעבר לאלה, אין הרבה אזכורים עתיקים אחרים. התלמוד והכתובים היהודיים לא מזכיריםם במפורש, וכך נותרו פערים והסתייגויות במחקר.

מגילות מדבר יהודה (מגילות ים המלח) מציעות זהות אפשרית לעדת ה'יחד' שבקומראן. כת זו הציגה דואליזם: "בני האור" מול "בני החושך", חלוקה מוסרית בין צדיקים לאחרים. הם חיו בקהילה סגורה, חלקו רכוש, שמרו על לוח שמשי בן 364 יום (ולכן חגים בתאריכים שונים משאר ישראל), והיו קפדניים בכללים על קבלת חברים ומתנות.
חלק מהמגילות מדברות על הכנה לסכסוך אחרון, ולא רק על פציפיזם מוחלט, כך שעמדת הקבוצה כלפי אלימות איננה אחידה בתיאורים.

יש דמיון רעיוני וטקסי בין חלק מכתבי הכת לנצרות המוקדמת: מושגים כמו "בני האור" וטקסי טבילה. חלק מהחוקרים מדברים על השפעות אפשריות; אחרים מדגישים הבדלים מהותיים.

חוקרים מצביעים על קווי דמיון בין האיסיים והמנדעים (קבוצה דרומית-מסופוטמית): דואליזם, חשיבות הטבילה ומונחים דומים. יש המציעים קשר היסטורי, אך גם כאן אין הסכמה מוחלטת.

בירושלים זוהה שער וחומה מהמאה החמש עשרה לפני הספירה עד תקופת הורדוס וזוהה על ידי חוקרים כ"שער האיסיים" המתואר על ידי יוספוס. ממצאים ארכיאולוגיים תומכים בקשר לאזורי דרום־מזרח הארץ ולמסלולי התיישבות במדבר.

האיסיים היו קבוצה דתית יהודית בימי בית שני. הם מוזכרים אצל פילון, פליניוס ויוספוס.

השם הגיע מיוונית. חוקרים חושבים שאולי הוא קשור למילה שמשמעה "מרפא" או למילה שמשמעה "חסידות".

פילון תאר קבוצה שחיה בפשטות. הם המנעו ממלחמה. לפי פילון, לא היו בהם נשים וילדים.
פליניוס, סופר רומי, כתב שהם גרו ליד ים המלח. הם לבשו לבן והצטרפו אליהם אנשים מבחוץ.
יוספוס כתב שחי אצלם וקיבל מהם מידע. הוא אמר שהם היו גם בערים ושהיו להם מנהיגים במרד.

בקומראן נמצאו מגילות (גלגלים של קלף). שם כינו את עצמם "עדת היחד". הם האמינו ב"בני האור" וב"בני החושך". זאת אומרת שהם חשבו שיש צד טוב וצד רע.
הם חלקו רכוש, שמרו על כללים קפדניים, והשתמשו בלוח שמשי־365 פחות יום, כלומר שנה של 364 יום.

יש דמיון בין רעיונות שלהם לבין חלק מהתנ"ך החדש ותפיסות של קבוצות אחרות. חוקרים מדברים על קשרים אפשריים, אבל לא כולם מסכימים.

בירושלים נמצאו שרידים של שער עתיק. חלק מהחוקרים זיהו אותו כ"שער האיסיים" שצירף אליו יוספוס.