איסלנד

איסלנד היא מדינת אי בצפון האוקיינוס האטלנטי, בין גרינלנד, נורווגיה וסקוטלנד. שטחה כ־103,000 קמ"ר ואוכלוסייתה כ־406,032 נפש (ינואר 2025). החצי מהתושבים גר ברייקיאוויק, בירת המדינה.

איסלנד יושבה במאה ה־9 וה־10 בעיקר על ידי נורווגים וקלטים (אירים וסקוטים). לפי המסורת, הוויקינג אינגולפור ארנארסון התיישב ברייקיאוויק סביב 870. כבר ב־930 הוקם באי האלת'יניגי (Alþingi), אספת עם שפעלה כפרלמנט מקומי. במשך מאות שנים לא הייתה רשות מבצעת חזקה, והחיים היה נדירים במבנה מדיני מרכזי.
במאה ה־13 נמסרה איסלנד לכתר הנורווגי, ובהמשך נכנסה תחת שליטת דנמרק. במאות שלאחר מכן הוטלו מגבלות על הסחר, והנצרות הלותרנית הכפיפה את הכנסייה לשלטון המלך. איסלנד קיבלה אוטונומיה מוגבלת ב־1874, הפכה למדינה ריבונית ב־1918, ולרפובליקה עצמאית ב־1944. במלחמת העולם השנייה נכבשה איסלנד על ידי הבריטים כדי למנוע כיבוש גרמני.

האלת'יניגי הוא הפרלמנט הוותיק בעולם, הוקם בשנת 930 ומונה היום 63 חברים. הנשיא נבחר כל ארבע שנים ותפקידו ברובו ייצוגי. ראש הממשלה הוא המנהיג המבצעי. איסלנד חברה בנאט"ו אך אינה מחזיקה צבא קבע.

לאיסלנד אין צבא מערכת קבועה. ההגנה מבוססת על משמר החופים ועל כוחות ביטחון מקומיים. המדינה שותפה לנאט"ו ומקבלת סיוע ושיתוף פעולה ביטחוני מחברות הברית.

הדיג הוא ענף מרכזי ומקור עיקרי לייצוא. אנרגיה גאותרמית, חום מהאדמה, מספקת חשמל וחימום זולים ונקיים. מאז המאה ה־20 רמת החיים עלתה משמעותית, אך ב־2008 נרשם משבר פיננסי חמור. תיירות הפכה בעשור האחרון למקור חשוב להכנסות המדינה.
ב־2006 חידשה איסלנד ציד לווייתנים, צעד שגרר מחלוקת בינלאומית.

התיירות גדלה מאוד. המטיילים מגיעים לראות קרחונים, מפלים כמו דטיפוס, הרי געש וגייזרים (סילוני מים חמים מהאדמה). בקיץ יש שעות אור ארוכות, ובחורף ניתן לצפות בזוהר הצפוני.

איסלנד שוכנת על רכס המרכז־אטלנטי, גבול בין הלוחות הטקטוניים שבו יוצאת לבה וגורמת לפעילות געשית. כ־11% מהשטח מכוסה בקרחונים, ובהם ואטנאיוקוטל הגדול. ההר הגבוה ביותר הוא Hvannadalshnjúkur (כ־2,111 מ').

האי פעיל געשית. ההתפרצות של הר הלקי ב־1783 גרמה לנזקים גדולים באי ולרעב. אפר געשי מההתפרצויות הגיע גם לאירופה. ב־2010 אפר געשי נסחף עד מרכז אירופה.

האוכלוסייה קטנה וצפיפותה נמוכה. בשנים האחרונות נרשם קצב גידול גבוה יחסית באירופה, בעיקר בזכות מהגרים. איסלנד היא חברה למחקרים גנטיים בגלל הומוגניות העם שלה. על פי מדד האושר העולמי 2024, איסלנד דורגה גבוהה מאוד.

השפה הרשמית היא איסלנדית, שימרה אלמנטים של נורדית עתיקה. שיטת השמות היא פטרונומית, השם המשפחתי נגזר משם האב או האם בתוספת "סון" או "דוטיר". הספרות האיסלנדית מפורסמת בסאגות ימי הביניים. מוזיקת פופ ורוק מודרנית וגם פסטיבל Iceland Airwaves הם חלק מהתרבות המודרנית.

איסלנד אוהבת ספורט מסיבות שונות. יש לה ספורט ייחודי בשם גלימה, היאבקות ויקינגית. נבחרות הכדורגל והכדוריד זכו להישגים בינלאומיים, כולל עליית נבחרת הכדורגל ליורו 2016 ולמונדיאל 2018.

איסלנד היא אי קרוב לקוטב בצפון האוקיינוס האטלנטי. בורגרים גרים בו כ־400,000 איש. הבירה היא רייקיאוויק.

לפני הרבה זמן הגיעו לשם ויקינגים מנורווגיה. הם כתבו סאגות, סיפורים על משפחות והרפתקאות. בשנת 930 הוקם שם הפרלמנט הישן ביותר, האלת'ינגי, מקום שבו דיברו וקבעו חוקים.

איסלנד נמצאת על סדק גדול בשם הרכס המרכז־אטלנטי. שם יוצאת לבה חמה מהאדמה. לכן יש הרבה הרי געש וגייזרים, מים חמים שמתפרצים מהאדמה. יש גם קרחונים גדולים שמכסים חלקים מהאי.

- במקומות מסוימים החום מהאדמה מחמם בתים. זה נקרא אנרגיה גאותרמית (חום מהאדמה).
- בקיץ יש ימים ארוכים מאוד. לפעמים אפשר ללכת בחוץ גם אחרי חצות.
- בחורף נראים שם את הזוהר הצפוני, אורות צבעוניים בשמיים.
- יש פאפינים, ציפורים קטנות ולבנות שאנשים אוהבים לראות.

איסלנד מושכת מבקרים לראות מפלים, קרחונים וגייזרים. השפה האיסלנדית שומרת מילים ישנות, ובשמה יש אות מיוחדת שנשמעת כמו "ת'".

הרבה אנשים עובדים בדיג ובתיירות. אין שם צבא גדול. יש גם ספורט ייחודי שנקרא גלימה, היאבקות על פי המסורת הוויקינגית.