איפיגניה בטאוריס הוא עיבוד של יוהאן וולפגנג פון גתה למחזה מאת אוריפידס.
גתה כתב את הגרסה הראשונה בתוך שישה שבועות. היא הוצגה לראשונה ב-6 באפריל 1779. כתב גם גרסאות נוספות ב-1781 וב-1786; שתי הראשונות בפרוזה, השלישית בסגנון שירי.
המחזה נפתח במונולוג של איפיגניה, ואז בשיחה בינה ובין ארקס, שליח המלך. כשאיפיגניה הגיעה לטאוריס, היא הצליחה לשכנע את המלך להפסיק להקריב זרים לאלה דיאנה (דיאנה היא השם הרומי של ארטמיס).
המלך תואס חוזר ורוצה לשאת את איפיגניה לאישה. היא מסרבת וטוענת שהיא מגיעה מבית טנטלוס, והוא מקולל (קללה, משהו רע שמלווה משפחה). תואס כועס ומחביא את החוקים הישנים; הוא דורש להקריב שני זרים.
הזרים הם אורסטס ופילדס. הם באו לגנוב את פסל דיאנה כי האמינו שאפולו ציווה על כך. הם רוצים להיפטר מן האריניות (אריניות, אלות נקם) הרודפות את אורסטס על כך שאנשיו רצחו קרוב משפחה.
אורסטס אומר שהוא מוכן להקרבה מתוך ייאוש. פילדס רוצה להינצל. הם לא מגלים בתחילה מי הם. איפיגניה לומדת על סיום מלחמת טרויה, ועל כך שאביה אגממנון נרצח בידי אשתו קליטמנסטרה. היא שמחה שאחיה ואחותה עדיין בחיים.
בסופו של דבר אורסטס מתגלה. השלושה מתכננים בריחה. איפיגניה מחכה לאישור המלך כדי לא להפר את חוקי המקום. כשכופים הדברים, תואס מתרשם מאופיים של השלושה. אורסטס מבין שאפולו התכוון להחזיר לו את אחותו, איפיגניה, לא את הפסל.
תואס מסכים לאפשר את חזרתם לארגוס. כולם נפרדים בשלום וחברות.
דמויות כמו ארקס ואהבתו של תואס לאיפיגניה אינן במחזה של אוריפידס, אך הופיעו בעיבודים קודמים. גתה חידש בעיקר את האופי האציל של הדמויות: אנשים מגלים נקיפות מצפון, מגלים סודות וסולחים זה לזה.
גם ביטול הקרבת בני אדם על ידי איפיגניה, והסברו של אורסטס לגבי צו_apollo, נראים כשינויים של גתה. השינויים מחזקים את רוח האחווה שבה מסתיים המחזה.
איפיגניה בטאוריס הוא מחזה שעיבד גתה ממחזה של אוריפידס.
גתה כתב את הגרסה הראשונה במהירות. היא הוצגה לראשונה ב-1779.
איפיגניה היא אישה זרה בטאוריס. היא שכנעה את המלך להפסיק להקריב זרים.
המלך תואס רוצה לשאת אותה לאישה. היא מסרבת ומגלה שהיא מבית טנטלוס. קללה (משהו רע שעובר במשפחה) כבדה על משפחתה.
שני גברים מגיעים. אלה אורסטס ופילדס. הם רוצים לקחת את פסל האלה דיאנה (השם הרומי של ארטמיס).
הם חששו מאריניות (אריניות = אלות נקם) שרודפות את אורסטס אחרי מקרה משפחתי קשה. אורסטס היה מיואש מדי, ופילדס רצה להמלט.
איפיגניה מגלה שמי הם והם מגלים מי היא. הם מתכננים לברוח ביחד. איפיגניה מחכה לאישור המלך.
בסוף תואס מבין את המצב. אורסטס מבין שאפולו רצה להחזיר לו את אחותו, איפיגניה. תואס נותן להם ללכת לארגוס. כולם נפרדים בשלום.
גתה הוסיף דמויות ונתן לכל הדמויות התנהגות אצילית. בסוף כולם מודים בטעותם וסולחים.
תגובות גולשים