אירוס

אִירוּס (Iris) הוא סוג במשפחת האירוסיים, עם כ-300 מינים. אלו גאופיטים רב-שנתיים (צמחים שמאחסנים תשמישי-חיים מתחת לאדמה, למשל פקעת או בצל). בארץ גדלים כ-17 מינים. חלקם שורשים בפקעת, חלקם בבצל וחלקם בקנה שורש מעובה.

גבעולי האירוס עגולים. העלים שטוחים, צרים ומסודרים בשושנה סביב הגבעול. מערכת השורשים קרובה לפני הקרקע. קני השורש (רקמות שורש מרווחות) מאחסנים מזון ומתפצלים.

פרחי האירוס יוצאי דופן בצורתם ובצבעיהם. לכל פרח יש שלושה דורים של עלי עטיף. הדור החיצוני כולל שלושה עלי עטיף שעשויים לשמש כמשטח נחיתה למאביקים. הדור האמצעי מיוחד לסוג וכולל שלושה עמודי עלי כותרתיים שמייצרים צינור סביב הצלקת. בדור הפנימי בדרך כלל בולט "הדגל" שמסמן את האבקן.

האבקה מתבצעת לרוב על ידי חרקים, בעיקר דבורים. יש מינים עם אי-סבילות עצמית (self-incompatibility), הם נמנעים מהאבקה עצמונית, כלומר אבקה מאותו הפרח או מאותו הקבוצה אינה מפרה אותם. חלק מהמינים נמשכים גם על ידי דבורים זכריות שמגיעות לבלות על הפרח.

הפרי הוא לקט, שמתחלק לשלוש פתחים וכולל זרעים קטנים. הזרעים נפוצים ברוח, במים או על ידי נמלים שמושכות חלק שומני שמצורף לזרע.

מלבד הרבייה המינית, האירוס מתרבה רבות גם בוגטטיבית (לא-מינית) על ידי חלוקת קני השורש והופעת גבעולים חדשים. במושבות גדולות של אירוסים ההתרבות הווגטטיבית עלולה לגבור על הבשלת הזרעים.

אירוסים פראיים נפוצים בחצי הכדור הצפוני, באקלים ממוזג עד ממוזג-יבש. רוב המינים מעדיפים מקומות פתוחים ושמשיים, כגון בתות עשבונית וגריגות. ברוב מיני הארץ נדירים, ורבים אנדמיים לאזור.

השם "אירוס" הגיע מהאלת היוונית איריס, אלת הקשת, בגלל צבעי הפרחים. היפוקרטס הזכיר את השם, ולינאוס שמר עליו כששם מדעי. בעברית שתי הצורות תקינות: אירוס ואיריס.

הסוג כלל בעבר המון מינים וחולק לסקציות רבות. בשנים האחרונות הופרשו ממנו מינים וסוגים חדשים. קיימת כיום חלוקה לתתי-סוגים, ובחלק מהמקרים הופרדו תתי-סוגים לסוגים נפרדים, כמו צהרון.

בגינון רואים הרבה הכלאות של אירוסים. כבר במאה ה-19 היו זנים מעובדים, ובסוף המאה ה-20 נרשמו עשרות אלפי זנים (למעלה מ-35,000). מגדלים מסווגים זנים לפי גובה, צורת פרח וצבע.

אירוס מופיע בשפע באמנות, למשל בציורים של וינסנט ואן גוך. פרח האירוס משמש כסמלה של החברה להגנת הטבע בישראל, בגלל נדירות רוב המינים הארצישראליים. יש בלבול בין דגם fleur-de-lis לבין איריס; הדגם הדמוי שושן אינו חייב להיות איריס, ויש לו מקורות אומנותיים עתיקים רבים.

קבצים נבחרים: Iris palestina.jpg | אירוס ארצישראלי
IrisHaargaman.jpg | אירוס הארגמן
Iris-lortetii-56-Zachi-Evenor.jpg | אירוס הדור
Iris waterfall3285.JPG | אירוס חרמון

אירוס הוא צמח עם פרחים צבעוניים. יש לו כ-300 מינים בעולם. בארץ גדלים כ-17 מינים.

האירוס שורשיו קרובים לקרקע. לפעמים יש לו פקעת (גוש שורש ששומר מזון). לפעמים יש לו בצל.

הפרח בנוי משלושה חלקים של עלים. חלק אחד עושה "משטח נחיתה" לדבורה. יש גם חלק שמסמן את האבקן.

דבורים וחיות קטנות אחרות עוזרות להעביר אבקה. חלק מהזרעים מתפזרים ברוח או על ידי נמלים.

האירוס גם מתפצל מקני השורש. כך נוצרים קבוצות צמחים גדולות.

אירוסים גדלים בעיקר בחצי הכדור הצפוני. הם אוהבים שמש.

שמו בא מ"איריס", אלה יוונית של הקשת. השם נשמר גם במדע.

יש הרבה מינים ושלל זנים בגינה. עד סוף המאה העשרים היו יותר מ-35,000 זנים מעובדים.

אמנים ציירו אירוסים. החברה להגנת הטבע משתמשת בפרח כסמל.

Iris palestina.jpg | אירוס ארצישראלי
IrisHaargaman.jpg | אירוס הארגמן
Iris.jpg | אירוס הגלבוע