אירוס ארץ-ישראלי

אִירוּס אֶרֶץ־יִשְׂרְאֵלִי (Iris palaestina) הוא מין אירוס אנדמי לישראל ולסביבה. הוא משתייך לתת-הסוג סקורפיריס (Scorpiris) במשפחת האירוסיים.

זהו צמח נמוך, גובהו כ-10, 15 ס"מ. עלי הצמח מסודרים בשני טורים נגדיים, הם מבריקים ודמויי סרגל. זהו גאופיט, צמח שיש לו איבר אחסון מתחת לאדמה (בצל). הבצל מייצר בצלצולים, לכן הצמח לעיתים גדל בגושים קטנים.

עומד התפרחת נושא פרח אחד או שניים. הפרחים גדולים יחסית, בקוטר 5, 9 ס"מ. הם דו-מיניים (כל פרח מכיל גם איברי רבייה זכריים וגם נקביים). הצבע בדרך כלל לבן, קרם, אך באזורים הדרומיים (שדרות-להב) הצבע משתנה לתכלת. הפרח ריחני, מייצר צוף, ומואבק על ידי חרקים.

מבנה הפרח ייחודי: הבסיס עטוף בחפה (עלה בצורת חופה) שעוטפת את הניצן. הפרח מחולק ל-3 חלקים סימטריים, בזוויות של כ-120 מעלות. בכל חלק יש עלה-עטיף חיצוני ואחד פנימי, אבקן אחד ועורק עליוני אחד.

הפריחה בחורף, מחודש דצמבר עד אפריל. כל פרח נפתח בין יום אחד לשבוע. בגלל תקופת פריחה קצרה הצמח מוגן.

האזור המועדף הוא קרקעות גירניות במדרונות ובהרגלים. בישראל הוא גדל בעיקר בגליל (עליון, מערבי ותחתון), בעמק יזרעאל ובגלבוע, ברכס הכרמל, במישור החוף ובאזורים הרי יהודה והשפלה.

יש תמונות של הצמח והפרח במקורות שונים.

אִירוּס אֶרֶץ־יִשְׂרְאֵלִי (Iris palaestina) הוא אירוס שמצוי בישראל.

זהו צמח קטן, בגובה כ-10, 15 ס"מ. יש לו בצל. בצל הוא חלק מתחת לאדמה שמאחסן מזון. הבצל עושה בצלצולים ויוצר קבוצות של צמחים.

לעיתים יש פרח אחד ולעיתים שניים. הפרח גדול, 5, 9 ס"מ בקוטר. הוא דו-מיני, זה אומר שבפרח יש גם חלקי רבייה זכריים וגם נקביים. הצבע בדרך כלל לבן-קרם. בדרום הצמח יכול להיות תכלת. הפרח ניחוחי ומושך חרקים עם צוף.

האִירוס פורח בחורף, מדצמבר עד אפריל. כל פרח נשאר פתוח יום עד שבוע.

הוא גדל על אדמות גיר במדרונות. רואים אותו בגליל, בכרמל, במישור החוף ובגבעות יהודה.

יש תמונות של הפרח והצמח.