אירוס טוביה

אִירוּס טוּבְיָה או אירוס עוזיהו (Iris regis-uzziae) הוא מין בסוג אירוס, בתת־הסוג סקורפאירוס (Scorpiris).

אירוס טוביה הוא גאופיט רב־שנתי (גאופיט, צמח שמאחסן מזון בחלקי אגירה מתחת לאדמה, כמו בצל). יש לו מספר עלים קטן; העלים מרזביים (בעלי תעלה), כפופים אחורנית וסדורים משני צדי עמוד הפריחה. אורכם כ־20 ס"מ והצבע ירוק‑אפרפר.

גובה עמוד הפריחה כ־10 ס"מ והוא נושא שניים או שלושה פרחים. עלי הכותרת לבנים, עם עורק בולט צהוב חזק. הפרחים זקופים, עלי הכותרת מוארכים ופונים החוצה, בדומה לשאר המינים בסקציה.

הבוטנאית נעמי פיינברון העניקה למין את השם המדעי Iris regis-uzziae על שם המלך עוזיהו. השם העממי שונה מאוחר יותר לזכרו של הבוטנאי טוביה קושניר, שאסף את הדוגמאות הראשונות של המין כבר ב־1943 ונפל בשיירת הל"ה.

המין אנדמי לאזור ארץ־ישראל, הוא גדל רק בהרי הנגב המרכזיים, בעיקר צפונית למכתש רמון, ובאזורים בהר־אדם (הרי אדום). המין נדיר ומוגן לפי חוק.

אִירוּס טוּבְיָה או אירוס עוזיהו (Iris regis-uzziae) הוא פרח ממשפחת האירוסים.

זהו צמח גאופיט. גאופיט, צמח שאוגר מזון מתחת לאדמה, כמו בצל. יש לו כמה עלים ירוקים‑אפרפרים. כל עלה כ־20 ס"מ.

העמוד שבו הגדלים הפרחים קצר, כ־10 ס"מ. פורחים שניים או שלושה פרחים לבנים. עלי הכותרת לבנים עם פסים צהובים חזקים.

השם המדעי ניתן על ידי נעמי פיינברון על שם המלך עוזיהו. השם העממי נקרא לזכר טוביה קושניר, שאסף דוגמאות של הפרח ב־1943 ונפטר בשיירה.

הפרח גדל רק בארץ ישראל, בהרי הנגב המרכזיים, בעיקר צפונית למכתש רמון ובהרי אדום. המין נדיר ומוגן בחוק.