כרכן הקרינים

כרכן הקרינים (Elaphe druzei) הוא מין נחש במשפחת הזעמניים, אנדמי להרי דרום הלבנט. אנדמי = חי רק באזור מסוים. זהו נחש גדל גוף ובעל הגוף העבה ביותר מבין נחשי ישראל.

המין תואר לראשונה ב-2023 במחקר טקסונומי שעסק בכרכנים באזור הלבנט. המחקר שקל נתונים מולקולריים ובחינות מורפולוגיות. ניתוחים מולקולריים = בדיקות DNA, כללו DNA מיטוכונדריאלי (DNA במיטוכונדריה שבתא), DNA גרעיני (ה-DNA שבגרעין התא) וריצוף מיטוגנום מלא (קריאת כל ה-DNA במיטוכונדריה). נמצא שהאוכלוסייה מהר החרמון מייצגת שושלת עתיקה ונבדלת, שונה גנטית ומורפולוגית משלושה מינים קרובים: E. quatuorlineata, E. sauromates ו-E. urartica. ניתוח פילוגנטי מעריך שהשושלת נבדלה לפני כ-5.1, 3.9 מיליון שנים, בתקופות המיוקן המאוחר והפליוקן.

גופו של כרכן הקרינים שרירי ועבה. אורכו עד 2.2 מטרים, ובממוצע כחצי מטר עד מטר. על קשקשי הגוף יש קרינים חדים (בליטות על הקשקשים) ולכן שמו. צבעו שחור ומרושת בצהוב או אפור, וכל קשקש מוקף הילה צהובה. הגחון צהוב; צבע הצעירים אפור.

המין אנדמי לאזורי ההר הגבוהים של דרום הלבנט, ובעיקר לרכס החרמון. תחום התפוצה מוערך בכ-3,000 קמ"ר וכולל שטחים בישראל, בלבנון ובסוריה. האוכלוסייה מבודדת גאוגרפית מהשאר ביותר מ-400 ק"מ. ממצאים פלאונטולוגיים בעמק החולה ובהר הכרמל מראים שהנחש התקיים בעבר גם באזורים נמוכים יותר, לפחות בפליסטוקן ובתקופה הנאטופית (כ-12,000 שנים לפני זמננו).

כרכן הקרינים מטפס על עצים ושיחים ולעיתים נע גם על הקרקע. תזונתו כוללת מכרסמים, ציפורים, ביצים וזוחלים. הוא לוכד טרף בנשיכה ובהכבלה, נוטל את הטרף ומשתמש בגופו כדי ללחוץ אותו עד שמת. הנקבה מטילה בקיץ 5, 15 ביצים; הגוזלים בוקעים לאחר כארבעה שבועות עד חודשיים ומדידים כ-20 ס"מ בלידתם. הנחש נתגלה בהר החרמון ב-1971. הוא נחש איטי, אינו מפחד מבני אדם ולכן נוח ללכידה. אינו ארסי, ובדרך כלל אינו נושך אם מטפלים בו בזהירות.

כרכן הקרינים (Elaphe druzei) הוא נחש גדול שחי רק בהרי דרום הלבנט. "אנדמי" פירושו: חי רק במקום הזה.

המין תואר ב-2023. החוקרים בדקו את ה-DNA שלו. DNA = החומר התורשתי. הם מצאו שהנחש מהר החרמון שונה משאר הכרכנים ולכן הוא בעל שם מדעי חדש.

הנחש שרירי ועבה. הוא מגיע עד 2.2 מטרים, בדרך כלל סביב מטר. על הקשקשים יש בליטות חדות שנקראות קרינים. צבעו שחור עם כתמים צהובים או אפורים. הבטן צהובה. הזחלים בצבע אפור.

הוא חי בהרים הגבוהים של ישראל, לבנון וסוריה, בעיקר בהר החרמון. שטח המחיה שלו כ-3,000 קמ"ר.

הנחש מטפס על עצים ולפעמים זוחל על הקרקע. הוא אוכל מכרסמים, ציפורים, ביצים וזוחלים. הוא תופס טרף בנשיכה ואז עוטף אותו בגופו. הנקבות מטילות בקיץ 5, 15 ביצים. הביצים בוקעות אחרי כחודשיים. הנחש נתגלה בהר החרמון ב-1971. הוא איטי, לא ארסי, ובדרך כלל לא נושך אם מטפלים בו בעדינות.