אירוס נצרתי

אירוס נצרתי (Iris bismarckiana) הוא מין בסוג האירוס, בסקציית אירוסי ההיכל (Oncocyclus). סקציה זו כוללת אירוסים בעלי פרחים גדולים ומעוטרים.

המין אנדמי, כלומר גדל באופן טבעי בעיקר באזור הצפון של ארץ ישראל וגם בלבנון, בסוריה ובמזרח ירדן (חבל הגלעד). בארץ הוא נמצא בהרי נצרת, בגבעת המורה באזור הרי נפתלי וברגלי החרמון.

חלק מאוכלוסיות הבר כנראה נוצרו מצמחים שהכניסו אנשים. מוסלמים נוהגים לשתול אותו בבתי קברות, ולכן יש סבירות שאוכלוסיות מסוימות הובאו לשם על ידי אדם.

עלה העטיף הפנימי לבן עד תכלת בהיר, עם עורקים דקים ונקודות כהות. העלה החיצוני מנוקד בחוזקה, והנקודות יוצרות לעתים כתם כהה במרכז הפרח. העלים רחבים וכפופים כמגל.

הפרח פורה מעט ויוצר מעט זרעים; הצמח מתרבה בעיקר על ידי קני שורש (גבעולים תת-קרקעיים) השולחים שלוחות, כך שנוצרים מקבצים של צמחים זהים על שטח של מספר מטרים.

המין חי על מדרונות סלעיים ושמשיים, באתרים מנוקזים וכרוכים בשולי חורשים ותות ספר. זמן הפריחה תלוי במזג האוויר: מחצי השני של פברואר עד תחילת אפריל, כשהשיא באמצע מרץ. בשנים שחונות הפריחה דלה.

כמו שאר אירוסי ההיכל, האירוס הנצרתי מוגן. הפרח מופיע בסמל העיר נוף הגליל ובסמלה הקודם של קבוצת הכדורגל המקומית.

בגלריה קיימות תמונות של הפרח, מקבצי אירוסים והנופים שבהם הם גדלים.

אירוס נצרתי הוא פרח יפה. שמו המדעי הוא Iris bismarckiana.

הוא גדל בעיקר בצפון הארץ. יש אותו גם בלבנון, בסוריה ובחבל הגלעד שבירדן. "אנדמי" אומר שהוא גדל שם במיוחד.

הפרח פנימי לבן או תכלת בהיר, עם קווים ונקודות. החלק החיצוני מנוקד ונוצר בו כתם כהה במרכז.

העלים רחבים וכפופים. הצמח נותן מעט זרעים. הוא מתפשט בעיקר באמצעות קני שורש, גבעולים שמתפתחים מתחת לאדמה ושולחים שלוחות.

הוא גדל על מדרונות סלעיים ושמשיים. פורח מאחר פברואר ועד אפריל, ובעיקר באמצע מרץ. בשנים יבשות הפריחה קטנה.

האירוס מוגן. הוא גם מופיע בסמל של העיר נוף הגליל.

יש תמונות של האירוס והאזור שבו הוא גדל.