אירוס ענף (Iris pseudacorus) הוא מין בסוג אירוס, תת־הסוג לומנאירוס (Limniris) ובסקציה לומנאירוס.
זהו גאופיט, צמח שמחייהו העיקרית נמצאת במבנים תת־קרקעיים, עשבוני רב־שנתי ירוק עד, שגובהו עד כ־1.5 מטר. לקנה השורש (גבעול תת־קרקעי שמשמש לעמידות ולהתרבות) יש ענפים רחבים. העלים מסודרים במניפות של כ־6 עלים ארוכים, הם זקופים וירוקים כל השנה.
הפרחים צהובים בולטים ונושאים עלי עטיף חיצוניים ארוכים וכפופים לאחור. במרכז יש כתם צהוב כהה עם קווים שחורים עדינים. הפריחה מתרחשת באפריל, מאי, והפרי הוא לקט קטן שמכיל כמה זרעים; ההבשלה בתחילת החורף.
התרבות היא בעיקר וגטטיבית, על ידי חלוקת קנה השורש. הצמח מתפשט גם על־ידי זרעים, אך זה תהליך איטי.
תפוצתו העולמית כוללת אירופה ומרכז אסיה. בישראל הוא גדל בצפון עמק הירדן, על מורדות הגולן ובנחלי מישור החוף. בתי הגידול האופייניים הם ביצות מים מתוקים וגדות נחלים איטיים. נקודות שבהן אפשר למצוא אותו בארץ הן בין היתר עין תינה ואגם בית ינאי.
כל חלקי הצמח מכילים מיץ רעיל. המיץ כולל ריכוזים של סוכר רעיל שנקרא אירוסין וחומרים טאניניים (נוגדי חלבונים). בעבר השתמשו במיץ ברפואה עממית, וזרעיו שימשו כתערובת חליפית לקפה.
עם העלמות רוב הביצות בארץ, האירוס הענף הפך לנדיר. הוא מוגן כיום לפי חוק.
תמונות המצורפות מציגות פרחים צהובים, פירות וזרעים, שורש וקבוצות הצמח בביצות.
אירוס ענף (Iris pseudacorus) הוא פרח צהוב גדול שגדל בביצות.
זהו גאופיט. גאופיט זה צמח ששורשיו או גבעוליו חיים מתחת לאדמה. הוא רב־שנתי. כלומר חוזר כל שנה. הוא עשוי להגיע עד 1.5 מטר גובה.
העלים צומחים במניפה. הפרחים צהובים ובמרכז יש כתם כהה וקווים שחורים. הפריחה היא באפריל ובמאי. הפרי קטן ומלא בזרעים.
הוא מתרבה בעיקר על ידי חלוקת קנה שורש. קנה שורש זה גבעול עבה בתחתית האדמה. הוא יכול להישתל גם מזרעים, אבל זה איטי.
הצמח גר בעיקר בביצות מים מתוקים ובגדות נחלים. בעולם הוא נמצא באירופה ובמרכז אסיה. בישראל רואים אותו בצפון עמק הירדן, במורדות הגולן ובנחלי מישור החוף.
כל חלקי הצמח מכילים מיץ רעיל. רעיל אומר שזה עלול להזיק אם ניגע או נאכל. בעבר השתמשו במיץ ברפואה עממית. הזרעים שימשו פעם כתחליף לקפה.
הביצות שנעלמו עשו אותו נדיר בארץ. היום האירוס מוגן בחוק.
יש תמונות של פרחים, זרעים ושורשים.
תגובות גולשים