אירופה (ירח)

אירופה הוא הירח השישי של צדק והשני מהירחים הגליליאניים בהקף קרבה. התגלה על ידי גלילאו גליליי ב-1610 ונקרא על שם אירופה מהמיתולוגיה היוונית. קוטרו כ-3,000 ק"מ, מעט קטן יותר מהירח של כדור הארץ, והוא השישי בגודלו במערכת השמש.

גלילאו גילה את אירופה ב-8 בינואר 1610 באמצעות טלסקופ שבנה. בתחילה קרא להם "כוכבי מדיצ'י", וב-1612 אסטרונום גרמני נתן להם את השמות המוכרים כיום, בין היתר 'אירופה'.

באירופה יש ליבת ברזל ומעטפת סיליקטית. מעליה קיימת שכבת מים נוזליים בעובי משוער של כמה עשרות עד מאות קילומטרים, ומעליה שכבת קרח. המים נשמרים נוזליים כנראה בזכות חימום גאות-שפל (חימום הנגרם מהכוחות הגרביטציוניים של צדק), התפרקות רדיואקטיבית, או חום שורד מימיו המוקדמים.

המשטח מכוסה קרח, חלק מאוד ונראה "צעיר" מבחינה גאולוגית. הסימנים הבולטים הם קווים כהים ורוחביים וחבילות קרח מבולבלות שנקראות "שטחים כאוטיים". המראה החלק תומך ברעיון שיש מתחת לקרום אוקיינוס תת-קרקעי שיכול להיות מקום מתאים לחיים פשוטים.

ב-2016 דיווחה נאס"א שטלסקופ החלל האבל זיהה סילוני מים (מעין פליטה של מים) שגבוהים עד כ-200 ק"מ מעל המשטח.

צבעי השטח נובעים מקרח חצי־מומס בתערובת עם יוני גופרית. גושי אדמוניות ונמשים מופיעים בחצי הכדור הצפוני.

המשטח מלא בחריצים ארוכים ורוחבים, שנוצרו עקב זרימת קרח חם למחצה והפעלת לחצים טקטוניים. חלקם רוחבם עד כ-30 ק"מ ואורכם אלפי קילומטרים. הקווים כוסו 5%-15% משטח הירח. קריסות ופתיחות בקרח נגרמות גם בגלל כוחות גאות-שפל שמשתנים בזמן הקפתו של אירופה סביב צדק (מחזור של כ-85 שעות), ולחצים אלה יוצרים סדקים שמתפתחים במהירות יחסית.

מכתשים נדירים; סה"כ נרשמו כ-28 מכתשים, הגדול בהם Pwyll בקוטר 24 ק"מ. ישנם רכסים, כיפות קרח, עדויות לפעילות געשית תת-מימית או גייזרים בעבר, ותצורות שנראות כתוצאה מתהליכים דמויי-טקטוניקה.

באירופה גם קיימים אגמים תת-קרחיים הנמצאים מעל האוקיינוס התת-קרקעי. כמה מבנים מגנטיים גדולים מצויים על פני הקרח ויוצרים מעגלים ארוכים.

מתחת לקרום הקרח יש אוקיינוס מלוח נרחב, שלפי הערכות מכיל יותר מים נוזליים מכל אוקיינוס על פני כדור הארץ. פני האוקיינוס קפואים בגלל המרחק מהשמש. עובי הקרום יכול להגיע לעשרות קילומטרים.

לאירופה יש אטמוספירה דקה בעיקרה מחמצן. קיימת גם יונוספירה, שכבה של חלקיקים טעונים (אלקטרונים ויונים) שנוצרת מקרינת השמש ומחלקיקים מהמגנטוספירה של צדק. צפיפותה מגיעה עד כ-10,000 אלקטרונים לסמ"ק.

אירופה נחשבת לאחד המקומות המבטיחים לחיפוש חיים חוץ־ארציים. בקיומו של אוקיינוס מלוח יש מים נוזליים וחומרים כימיים שיכולים להוות מקור אנרגיה. זה מאפשר תיאורטית היווצרות חיים פשוטים, כמו בקטריות שחיות מחילוף חומרים בלי חמצן. עם זאת, יש גם טענות נגד, למשל נוכחות חומצה גופרתית שעלולה להיות רעילה.

מיפוי אירופה נעשה על ידי חלליות וויז'ר, גלילאו וניו הורייזונס. התמונות של גלילאו, ברזולוציה גבוהה, הראו מגוון רצועות וקווים. גלילאו תרם רבות להבנת האוקיינוס התת-קרקעי.

נאס"א תכננה לשגר את משימת אירופה קליפר ב-2024, עם כ-45 יעפים בסמיכות לאירופה. יש גם רעיונות לנחתת בשנים 2025, 2030, ובפברואר 2025 הוזכר התחלת משימת נחתת. סוכנות החלל האירופית שיגרה ב-2023 את JUICE, שמתרכזת בעיקר בגנימד וקליסטו.

מאפייניה של אירופה ותקוות לגילוי חיים משמרים לה פרופיל תקשורתי גבוה ופעילות דחיפה למחקר נוסף.

אירופה הוא ירח של צדק. הוא התגלה על ידי גלילאו ב-1610. הקוטר שלו כ-3,000 ק"מ. הוא קטן מעט יותר מהירח של כדור הארץ.

המשטח מכוסה קרח מאוד חלק. יש עליו קווים כהים רבים. המשטח נראה צעיר כי הוא מתחדש כל הזמן.

מתחת לקרח יש אוקיינוס גדול של מים מלוחים. האוקיינוס עשוי להכיל יותר מים מכל האוקיינוסים על פני כדור הארץ. אבל מעליו הקרח קפוא.

יש סיבות לחשוב שאולי יש שם חיים זעירים. יש מים ואנרגיה כימית. יש גם קולות שמרמזים שחומרים מזיקים ייתכנו.

הטלסקופ האבל ראה ב-2016 סילוני מים שעולים לגובה רב. חלליות כמו וויאג'ר, גלילאו וניו הורייזונס צילמו את אירופה. נאס"א תכננה את משימת אירופה קליפר עם הרבה מעברים ליד הירח. גם סוכנות החלל האירופית שלחה את JUICE.

אירופה מעניינת מדענים כי היא מקום טוב לחפש חיים במערכת השמש.