איש‑בושת (כנראה שמו המקורי אשבעל, ולפי הצעות גם יִשְׁוִי) הוא דמות מקראית. לפי ספר שמואל הוא היה בנו של שאול והוכתר למלך על שבטי ישראל על ידי אבנר בן נר, שר הצבא (מפקד הצבא). בעת ההכתרה היה בן 40. בזמן שאיש‑בושת שלט על עם ישראל, דוד שלט רק על שבט יהודה, ושני הממלכות היו נפרדות שנתיים.
הסכסוך המרכזי במלכותו נפל בעקבות מריבה בין איש‑בושת לבין אבנר על כך שאבנר לקח לאשה את פילגשו של שאול, רצפה בת איה (פילגש = אישה שלא הייתה אשת נישואים מלאים). אבנר נעלב ועבר לתמוך בדוד. אבנר נהרג על ידי יואב בן צרויה, דבר שהחליש את מעמדו של איש‑בושת.
לבסוף שני קציני צבא, רכב ובענה בני רימון, רצחו את איש‑בושת והביאו את ראשו אל דוד. דוד גינה את המעשה, הורה להוציא להורג את הרוצחים ולקצץ את ידיהם ורגליהם, וטען שאיש נרצח בביתו על משכבו. אחרי מותו של איש‑בושת קיבלו ראשי שבטי ישראל את דוד כמלכם על כל ישראל. בין מותו של איש‑בושת להכתרת דוד על כל ישראל עברו כ‑חמש וחצי שנים; דוד שלט שבע וחצי שנים בחברון על בית יהודה בלבד לפני שמלכו עליו כל שבטי ישראל.
יש מחלוקת על שמו: במקרא מופיע גם השם אשבעל, ושמו האיש‑בושת נחשב לעיתים לגרסה מופחתת או משפילה של השם. פרשנים מסבירים שהחלפת השם קשורה לבעיות דתיות סביב הבעל (בעל = שם לאליל). יש שלוש פרשנויות עיקריות:
- שמות כמו אשבעל, ירו‑בעל, מרי‑בעל היו קריאות נגד עבודת הבעל.
- שמות אלה מעידים על פולחן הבעל בקרב אנשים, ולכן ניסו להסתירם.
- בבעל הייתה גם משמעות של "אדון" וייתכן ששימשה ככינוי לאלוהי ישראל בזמנים מסוימים.
בתגלית ארכאולוגית מ‑2012 נמצאה כתובת על קנקן בחורבת קייאפה שבה מופיע השם "אשבעל בן בדע". הממצא מחזק את האפשרות שהשם אשבעל היה שם אמיתי באותה תקופה. ברשימות בני שאול נמצא גם שם יִשְׁוִי, ויש חוקרים שקושרים אותו לאיש‑בושת.
הסיפור המקראי של רציחתו מציג קושי לשוני ותחבירי. ביטויים כמו "לוקחי חיטים" (מוכרי או גנבי תבואה) עוררו שאלות לפרשנים. אחת ההצעות היא שבנוסח המקורי היו שני דיווחים שהתערבבו. אפשר גם לקרוא כך: כשרכב ובענה נכנסו לביתו של איש‑בושת בשעת מנוחת הצהריים הם נתקלו בשודדים. השודדים פצעו את איש‑בושת ורכב ובענה ברחו. כשחזרו מצאו אותו גוסס; אז הם הרגו אותו וכרתו את ראשו כדי להציגו כדבר שעשה לטובת דוד.
את ראשו של איש‑בושת קברו לאחר מכן בקבר אבנר בחברון.
איש‑בושת מזוהה כממוצא בית שאול, אך ברשימות השבטיות מופיעים גם שמות נוספים כמו יִשְׁוִי שמקושרים אליו.
איש‑בושת היה בנו של שאול. אבנר, מפקד הצבא, הכתיר אותו למלך על חלקי ישראל. כשהוא מלך, דוד שלט רק על שבט יהודה. איש‑בושת היה בן 40 כשהומלך. הוא שלט שנתיים.
אבנר כעס כי לקחו לו את פילגשו של שאול. פילגש זה אישה שאינה נשואה רשמית. אבנר עבר לתמוך בדוד. אבנר נרצח, וזה החליש את איש‑בושת.
רכב ובענה, שני חיילים, רצחו את איש‑בושת. הם חתכו את ראשו והביאו אותו אל דוד. דוד כעס עליהם והחרים אותם. לאחר המעשה הגיעו ראשי השבטים אל דוד וביקשו שימלוך על כל ישראל.
שמו של איש‑בושת מופיע גם כ"אשבעל". יש מי שחושב ששמו המקורי היה "יִשְׁוִי". בשנת 2012 מצאו על קנקן כתובת עם השם "אשבעל בן בדע". זה מראה ששמו היה בשימוש פעם.
הסיפור על הרצח קצת מסובך. ייתכן ששודדים נכנסו לביתו ופצעו אותו. רכב ובענה חזרו ורצחו אותו. לאחר מכן קברו את ראשו בקבר אבנר בחברון.
תגובות גולשים