אַכְשָׁף הייתה עיר כנענית קדומה, ככל הנראה מבצר בעמק זבולון. החוקרים לא מסכימים בדיוק על מיקומה. הזיהוי המקובל היום הוא תל כיסון, כ־3 ק"מ דרום־מערבית לצומת אחיהוד. זיהויים אפשריים נוספים כוללים תל רגב ותל בירה. הצעות ישנות יותר כללו ח'רבת כסאף וארסוף, בשל דמיון השם.
אכשף מוזכרת בתעודות מצריות עתיקות. היא מופיעה בכתבי המארות שמקובל לשייך לסנוסרת השלישי, תקופה שנחשבת לחלק מהממלכה התיכונה של מצרים (תקופה מצרית מרכזית במאה ה־19 לפנה"ס). בתקופת הברונזה המאוחרת כנען הייתה בפועל תחת השפעה מצרית, ומושלי הערים דיווחו למלך מצרים.
העיר נכללת ברשימות כמו פפירוס הרמיטג' 1116A מימי אמנחותפ השני. בפפירוס זה נרשמו אספקות של תבואה ובירה לשליחים מצריים, מה שמעיד על מעורבותה במסחר ובתמיכה באדון החזק. אכשף ומושלה מוזכרים גם במכתבי אל־עמארנה, מכתבים דיפלומטיים מן המאה ה־14־13 לפנה"ס, שבהם מופיעים דיווחים על סכסוכים ושיתופי פעולה בין מושלי ערים בכנען.
בתנ"ך נזכרת אכשף כחלק מנחלת שבט אשר. העיר מוזכרת ברשימות ערים ובאירוע בו מלכי הצפון קושרו נגד יהושע בן נון. ברית זו, שמטרתה לעצור את התקדמות בני ישראל, הובסה על ידי יהושע. לאחר התבוסה נהרסו הערים שהלחמו, כולל אכשף. מעבר לאזכורים אלה אין תיעוד מקראי מפורט על מלכה של אכשף.
אַכְשָׁף הייתה עיר כנענית ישנה. היא שימשה מבצר בעמק זבולון. רבים חושבים שהיא הייתה בתל כיסון, ליד צומת אחיהוד.
מצרים העתיקה כתבה על אכשף. מסמכים מצריים מזכירים משלוחי תבואה ובירה לאנשיהם. זה אומר שאכשף הייתה חשובה וסיפקה מזון. יותר מאוחר העיר מוזכרת גם במכתבים דיפלומטיים בין מושלי ערים.
במקרא אכשף נכללת בנחלת שבט אשר. מלכי הצפון כיתרו את יהושע, אבל הוא ניצח. הערים שהלחמו נהרסו, כולל אכשף.
תגובות גולשים