אל

אל הוא ישות על-טבעית, נצחית ולעתים קדושה. רבות מהדתות והמיתולוגיות מייחסות לאלים שליטה על הטבע ועל גורל האדם. כיום אין הוכחה אמפירית או לוגית מקובלת לקיומם.

המילה "אל" בעברית הגיעה מהשפות הפרוטו-שמיות. שמה של הדמות הכנענית "אל" הוא המקור ההיסטורי. המונח "אלוהים" התפתח מצורת־שפה שמית תיכונית.

מונותאיזם, אמונה באל אחד. דואליזם, אמונה בשני כוחות מתחרים, טוהר ורע. פוליתאיזם, אמונה בריבוי אלים. הנותאיזם, הרעיון שאלים שונים הם גילויים של אל אחד.

בשלבים מוקדמים הייתה אמונה באנימיזם, כלומר שאפשר לנפש כל דבר חי. עם הזמן הופיעו אלים הקשורים לתופעות טבע ולערכים מוסריים. במיתולוגיות, כמו ביוון, האלים נתפסו גם כדמויות אישיות וגם כסמלים לתופעות.

פוליתאיזם היה נפוץ. לעיתים אל אחד עלה במדרגה ותפס מקום מרכזי. מונולטריזם הוא אמונה שיש אל אחד שראוי לסגידה, גם אם קיימים ישויות אחרות.

ביהדות מייחסים את החידוש באמונה באל יחיד לאברהם לפי המסורת. גם במצרים העתיקה היו ניסיונות של פולחן לאל אחד, למשל הרפורמה של אחנתון שקידם את אתון.
הרעיון המונותיאיסטי אחיד שבטים ויצר מבני מדינה דתיים פוליטיים שונים.

בדתות מונותאיסטיות האל תופס לעתים צורה שאינה גשמית. לנצרות יש דוקטרינת השילוש הקדוש, אחד בשלוש ישויות נפרדות: האב, הבן ורוח הקודש. באסלאם האל נקרא "אללה" והוא זהה, לפי המסורת, לאל יהדות ונצרות, אך השילוש אינו מקובל.

דאיזם, אמונה שבורא יצא ונגלה אך אינו מתערב בעולם. פנתאיזם, אמונה שהאל והטבע זהים, ללא על-טבעי נפרד.

פילוסופים יוונים חיפשו גורם אחד שמאחד את התופעות. אריסטו דיבר על "המניע הבלתי־מונע", סיבה ראשונה לתנועה. בפילוסופיה הניאו-אפלטונית האל מזוהה עם מקור הצורות העילאי.
במאה ה־17־18 פותחו רעיונות של אל טבעי ללא תכונות אישיות, כפי שבא לידי ביטוי אצל שפינוזה. בתקופות מאוחרות יותר פילוסופים כמו קאנט, מרקס וניטשה העלו ביקורת עמוקה על רעיון האל.

קיימות טענות בעד ונגד קיום אלוהים. טיעוני ההגנה כוללים גרסאות קוסמולוגיות וטלאולוגיות. לדוגמה, הטיעון הקוסמולוגי טוען שיש סיבה ראשונה לכל קיום. הטיעון הטלאולוגי טוען שהסדר והמורכבות בעולם מצביעים על מתכנן.

טיעונים נגד כוללים את תערו של אוקאם. תערו של אוקאם (עיקרון פשטות) אומר: בהסברים לאותה תופעה עדיף להסבר הפשוט יותר. קיימים גם טיעונים כמו פרדוקס הכל־יכול, בעיית הרוע ונטל ההוכחה, שמטילים ספק בקיומו של אל כל-יכול, כל-יודע וכל-טוב.

אל הוא ישות על-טבעית שאנשים רבים מאמינים בה. אין הוכחה מדעית שהיא קיימת.

המילה "אל" הגיעה מהשפות העתיקות. שם האל הכנעני "אל" הוא המקור.

מונותאיזם = אמונה באל אחד. פוליתאיזם = אמונה בהרבה אלים. דואליזם = אמונה בשני כוחות מנוגדים.

לפי המסורת אברהם קידם את האמונה באל אחד. במצרים העתיקה אחנתון ניסה לסגוד לאל שמש אחד.
דתות כמו יהדות, נצרות ואסלאם דומות והן מדברות על אותו אל, בדרך כלל.

בנצרות יש רעיון השילוש, שלושה לצד אחד: האב, הבן ורוח הקודש. באסלאם קוראים לאל "אללה".

דאיזם = מאמינים שבורא יצר את העולם ולא התערב בו אחר כך. פנתאיזם = מאמינים שהטבע והאל הם הדבר עצמו.

יש טיעונים שמנסים להוכיח את קיומו. יש גם טענות נגד, למשל בעיית הרוע. יש אנשים שחושבים שעד שיביאו הוכחה, אנשים לא צריכים להאמין.