"אל הציפור" הוא השיר הראשון של חיים נחמן ביאליק, שפורסם ב-1891 במאסף הספרותי פרדס באודסה. המשורר היה בן 19 כשהשיר ראה אור. השיר נושא געגועים לארץ ישראל, כפי שביטאה המסורת היהודית וההגות הציונית של התקופה.
השיר נכתב והשתכלל בשנים 1890, 1891. לביאליק היו כמה נוסחים מוקדמים שערך או גנז עד שנבחר נוסח סופי. אחד המפרשים ציין כי נחתכו מהשיר כ-44 שורות שהתבטאו בקינה ובתיאורי ייסורים אישיים. לפני "אל הציפור" היו בידיו של ביאליק לפחות שמונה שירים שלא פורסמו.
ב-1891 פגש ביאליק את יהושע חנא רבניצקי באודסה. רבניצקי, עורך פרדס וביקורת ספרות מפורסם, קרא את השיר והחליט לפרסמו ממש לפני סגירת המאסף. הפרסום בפרדס לצד יוצרים בולטים העלה את שמו של ביאליק במהירות. ביאליק זכר תודה לרבניצקי והקדיש לו מילים חמות בספר שיריו מאוחר יותר.
התגובה הציבורית והביקורתית הייתה חיובית. בביקורת ב"המליץ" משך לב השיר תשומת לב בגלל סגנונו החדש והפשוט. מבקרים ציינו את הכנות הרגשית ואת הזרימה הריתמית של השיר. חוקרים מאוחרים הדגישו את הדואליות ביצירתו של ביאליק: יופי וכיסופים לצד אכזבה ועצב, תכונה הניכרת גם בשיר הראשון הזה.
לשיר קיימים לחנים רבים. ההקלטה הראשונה הידועה בוצעה על ידי מרדכי רוט ב-1934 ללחן של משה מילנר. לחן מפורסם נוסף מבוסס על שיר יידי שנקרא "טיף אין וועלדעלע" (בעמקי החורש). בביצועים שונים שרו אותו אמנים כמו נחמה הנדל, אבי טולדנו, אבישי כהן ושי גבסו. ב-2018 הוקלט ביצוע חדש של דג הנחש בלחן מודרני.
מונחים: משקל מלעילי, צורת הקצב והשירה על פי הגייה ישנה של העברית; הגייה האשכנזית, האופן בו נהגו להגיד עברית יהודי אשכנז בעבר; גלותי, יהודי החי מחוץ לארץ ישראל.
"אל הציפור" היה השיר הראשון שפרסם חיים נחמן ביאליק. הוא יצא לאור ב-1891 בפרדס בעיר אודסה. ביאליק היה רק בן 19.
השיר מדבר על געגועים לארץ ישראל. זה אומר רצון לחזור לארץ שאהבו.
ביאליק כתב כמה טיוטות לפני שבחר בנוסח הסופי. חלק גדול מתוך השיר הוקטע לפני הפרסום. לפניו היו לו כמה שירים שלא הודפסו.
פגש ביאליק עורך בשם יהושע חנא רבניצקי. העורך אישר לפרסם את השיר בפרדס. הפרסום עזר לביאליק להכיר.
מבקרים אהבו את השיר וראו בו קול חדש בשירה העברית. הם חיבבו את הכנות שבמילים ואת הקצב שבו נכתב.
לשיר יש לחנים שונים. ההקלטה הראשונה הידועה נעשתה ב-1934 על ידי מרדכי רוט. אחד הלחנים מבוסס על שיר יידי בשם "טיף אין וועלדעלע". ב-2018 הקליטה להקה בשם דג הנחש גרסה חדשה.
מונחים מוסברים: גלותי, יהודי שחי מחוץ לארץ ישראל; הגייה אשכנזית, הדרך שבה דיברו עברית יהודי אשכנז.
תגובות גולשים