"כתובים" היה שבועון ספרותי שיצא בתל אביב משנת תרפ"ו (1926) עד תרצ"ג (1933). היוזם היה חיים נחמן ביאליק. העורך הראשון היה אליעזר שטיינמן, ואחר כך הצטרף אברהם שלונסקי כעורך.
בהתחלה הופיע "כתובים" כביטאון (מגזין רשמי) של אגודת הסופרים העבריים. בגיליונות הראשונים פרסמו רבים מחברי האגודה, בהם סופרים מוכרים כמו יצחק למדן. בתוך כשנה התקבלה בכתב העת עמדה ביקורתית נגד הנהגת האגודה. בעקבות זאת הסירה האגודה את חסותה והקימה את "מאזנים".
משנת תרפ"ז (1927) המשיכה חבורת "כתובים" להילחם ספרותית נגד ראשי האגודה וכלי התקשורת שלהם. בכתבי העת הופיעו שירים ראשונים של אלכסנדר פן, וכן שירתם של נתן אלתרמן, רפאל אליעז ואברהם חלפי.
מלבד שירה ופרוזה, "כתובים" פרסם מניפסטים (הכרזות רעיוניות) ותרגומים מתוך ספרות עכשווית בעולם. כך פתח פתח לקוראים בארץ ולספרות העברית החדשה.
לאחר שפוצלו דרכי שני העורכים, כל אחד הוציא כתב עת משלו. השבועון נסגר, ושלונסקי הקים זמן קצר לאחר מכן את כתב העת "טורים".
"כתובים" היה שבועון ספרותי שיצא בתל אביב בין 1926 ל-1933. היוזם היה המשורר חיים נחמן ביאליק.
העורכים היו אליעזר שטיינמן ואחר כך אברהם שלונסקי. בהתחלה היה העיתון ביטאון - עיתון רשמי של אגודה של סופרים. אחרי שנה העיתון ניפק ביקורת על מנהלי האגודה, והם הקימו עיתון אחר בשם "מאזנים".
ב"כתובים" הודפסו שירים ראשונים של משוררים צעירים, כמו אלכסנדר פן ונתן אלתרמן. העיתון פרסם גם מניפסטים - הצהרות על רעיונות, ותרגומים של ספרים מהעולם.
בסוף העורכים הלכו כל אחד לדרכו. השבועון נסגר, ושלונסקי הקים אחר כך את כתב העת "טורים".
תגובות גולשים