אל סיד

אל סיד קמפיאדור (כינוי ערבי-ספרדי שמשמעותו "האדון, האלוף") היה רודריגו דיאס דה ויוור. הוא נולד בסביבות 1040, 1045 בעיירה ויוור ליד בורגוס שבקסטיליה. משפחתו הייתה אצולה זוטרה; אביו שירת כחייל וחצרן.


רודריגו גדל בחצר המלך פרננדו הראשון ושירת את בנו סנצ'ו. בקרב גראוס (1063) כבר השתתף והוא הוכר כלוחם. לפי אגדה, סוסו הלבן נקרא בבייקה בעקבות קללה שנשמעה כשבחר בו.


הוא הוכשר בחצר המלוכה ולחם בצד סנצ'ו במסעות כיבוש של ערים חשובות. תארים כ"קמפיאדור" ניתנו לו לאחר שהוכיח יכולת בדו-קרב, זהו קרב אחד-על-אחד שנערך מול אביר יריב.


לאחר מותו של פרננדו התחולקה הממלכה בין בניו, והמתח ביניהם גדל. אל סיד שירת את סנצ'ו, שנאבק על הירושה שלו מול אחיו אלפונסו. על אף תרומתו, תפקידים ותארים נלקחו ממנו בעקבות הקשיים הפוליטיים.


כשאלפונסו עלה לשלטון ב-1072 הוא היה חשוד במעורבות ברצח סנצ'ו. אל סיד אילץ אותו להישבע חפותו בפומבי, אך היחסים נשארו מתוחים. לאחר כמה חילוקי דעות וחשדות, גורש אל סיד מהחצר והפך לשכיר-חרב, לוחם שעובד תמורת תשלום.


כמשרתו החירות הוא שירת אצל מנהיגים מוסלמים, במיוחד בסרגוסה. ב-1086, אחרי תבוסת חיילי הנוצרים בקרב א-זלאקה, חזר אלפונסו להזמין את אל סיד חזרה לשירותו. במסגרתו המשיך לפעול גם יחד עם חיילים נוצרים ומוסלמים.


בשנים הבאות הנהיג אל סיד צבא מעורב ודאג לעצמו שליטה בעיר ולנסיה על חוף הים התיכון. לאחר מצור ארוך, ב-1094 קיבל שלטון מעשי בעיר. בעיר חיו מוסלמים ונוצרים, וחיילים משני הצדדים שירתו תחתיו.


אל סיד השתמש בתכנון מקדים, בזיהוי אסטרטגיות בלתי צפויות וב"לוחמה פסיכולוגית", ניסיון להפחיד את היריבים לפני המתקפה. הוא עשה ישיבות עם מפקדים וקרא ספרים צבאיים קלאסיים השראה.


ב-1074 נישא לדוניה חימנה דיאס. היו להם שלוש בנות ובן. בנו דייגו נהרג בקרב נגד המוראביטון מצפון אפריקה ב-1097. נישואיהם של ילדיו קישרו אותו למשפחות מלוכה אצולה משמעותיות.


אל סיד מת ב-10 ביולי 1099. על פי מסורת פופולרית, גופתו הוצגה על סוס כדי לעודד את חייליו. אשתו ברחה עם גופתו לבורגוס, והוא נקבר במנזר סן פדרו דה קרדניה. הקבר נשדד ב-1808, ושרידיו הועברו לקתדרלת בורגוס.


חרבו המפורסמת, טיסונה, מוצגת בארמון המלכותי במדריד. בדיקה מ-1999 מצאה חלק מהרכב הלהב מקורו בקורדובה המורית מהמאה ה-11.


חייו והאגדות עליו נוכחים בספרות, בתיאטרון ובקולנוע. דמויות בספרים כמו דון קיחוטה ושימושים במשחקי מחשב מבססים חלק מהמיתוס סביבו.


סיומו של המלאה הופעותיו בתרגומים וביצירות תרבות בעברית.

אל סיד היה כינוי לרודריגו דיאס. הוא נולד בסביבות 1040 ליד בורגוס שבספרד.


"אל סיד" פירושו "האדון" בערבית. "קמפיאדור" פירושו לוחם-אלוף.


הוא גדל בחצר המלך ולמד להיות אביר. כבר כנער לחם בקרבות עם אבירים אחרים.


ב-1074 נישא לחימנה. היו להם שלוש בנות ובן. בנו נהרג כשהגן על הארץ.


פעם גורש מהחצר ועבד אצל מנהיגים מוסלמים. "שכיר-חרב" זה לוחם שעובד תמורת כסף.


אל סיד כבש ושלט בעיר ולנסיה ליד הים. היה מנהיג גם לנוצרים וגם למוסלמים שחיו שם.


הוא מת ב-1099. לפי אגדה, אשתו קשרה את גופתו על סוס כדי להעלות את רוח הלוחמים.


חרבו המפורסמת נקראה טיסונה. היום היא מוצגת בארמון במדריד.


על אל סיד נכתבו סיפורים, ספרים וסרטים. רבים עדיין זוכרים אותו כגיבור חשוב בספרד.