ממלכות הטאיפה (בספרדית: Reinos de taifas, בערבית: طائفة) הוא השם שניתן לממלכות מוסלמיות קטנות שצצו אחרי התפוררות ישויות פוליטיות גדולות. המילה "טאיפה" כאן מתארת ממלכה קטנה ושבלונית שלטונית.
תקופת הטאיפות הראשונה החלה ב-1031, כשח'ליפות קורדובה, הממשל המרכזי החזק בקיץ הארץ, התפרקה לעשרות ישויות קטנות. הממלכות נאבקו זו בזו, והשטח חלק במהרה לחמש ממלכות עיקריות שמרכזיהן היו בסרגוסה, בדחוס, טולדו, גרנדה וסביליה. העימותים הפנימיים החלישו אותן, והמלכות הנוצריות בחצי האי ניצלו את המצב. חלק מהטאיפות הפכו לווסאליות, כלומר היו חייבות למסור אדמות או לשלם מיסים למלכים הנוצרים.
החולשה הגיעה לשיא כאשר טולדו נכבשה ב-1085 על ידי אלפונסו השישי, מלך קסטיליה ולאון. האירוע הזה פתח את הדרך לפלישת המוראביטון (שליטים ברברים מצפון אפריקה), שאיחדו מחדש את האזורים המוסלמיים וסיימו את תקופת הטאיפות הראשונה.
בהמשך, שקיעת שלטון המוראביטון באמצע המאה ה-12 יצרה שוב חלל שלטוני, והטהאיפות חזרו לפרוח לזמן קצר. התקופה השנייה הסתיימה ב-1157 עם פלישת המוואחידון (שלטון מוסלמי חדש מצפון אפריקה). לאחר תבוסת המוואחידון בקרב נבס דה טולוסה ב-1212 החלה תקופה של כיבושים נוצריים; רוב ממלכות התקופה השלישית נקטעו במהרה, ורק ממלכת גרנדה נשארה קיימת לאורך זמן.
ממלכות הטאיפה היו ממלכות מוסלמיות קטנות בספרד. "טאיפה" אומר ממלכה קטנה.
ב-1031 ח'ליפות קורדובה התפרקה. זה יצר הרבה ממלכות קטנות. הן לחמו זו בזו. כמה מהן היו בטולדו, גרנדה וסביליה.
המלכים הנוצרים ניצלו את המצב. ב-1085 אלפונסו השישי, מלך קסטיליה, לקח את טולדו.
אחר כך הגיעו המוראביטון. הם באו מצפון אפריקה ואיחדו את החלקים המוסלמיים. אחרי שקיעתם באמצע המאה ה-12 נוצרו טאיפות שוב. ב-1157 הגיעו המוואחידון מצפון אפריקה.
הם הפסידו בקרב נבס דה טולוסה ב-1212. אז רוב הטאיפות נלקחו בידי הנוצרים. רק גרנדה נשארה זמן רב.
תגובות גולשים