אלבום בולים הוא ספר לשמירת בולי דואר כאוסף. האלבום הפך לכלי הנפוץ ביותר לבולאות, הן למתחילים והן לאספנים המנוסים. אלבום יכול להכיל מספר דפים קבועים, או להיות מודולרי ולשלב דפים נוספים.
בעבר הדביקו אספנים את הבולים ישירות על הדפים. היום בולים עם הדבק המקורי נחשבים יקרים יותר. לכן משתמשים ברצועות פלסטיק שקופות, שמאפשרות להצמיד את הבול לדף מבלי להדביקו. ראובן אלקלעי הציע את השם "בּוּלוֹן" לתיבה או מחיצה תחת אלבום בולים.
דפי האלבום מיועדים לאחסון בולים. לעתים יש עליהם רצועות פלסטיק שקופות, שבתוכן מושחלים הבולים. האספן מסדר את הבולים לפי טעם או מטרה: מי שרוצה להראות בול יחיד מכל סוג יסדר שורות, ומי שמנסה להשלים סדרות ימונה אזורים לעד סדרות אלה. מומחים מוסיפים ליד בולים הערות על סגנון, עיצוב ופרטי הוצאה. בעבר היו רושמים הערות בעט; היום יש תוכנות לתכנון דפי האלבום על המסך.
אספנים רבים קונים אלבומים או דפים מודפסים מראש. באלבומים כאלה מצוירת לעתים תמונת הבול בשחור-לבן במקום המיועד לבול. ליד כל מקום מופיע מידע כתוב, לפי רצון היצרן או האספן.
אחד מאלבומי הבולים הראשונים היה ה-V.R. של חברת סטנלי גיבונס, מקטלג משנות ה-1870. אלבום זה הפך לסדרת אלבומים בעלת בולים יקרי ערך ותרם למעמדה של החברה. חברות בולטות נוספות בתחום הן סקוט, לייטהאוס ו-וייט אייס. חברות אלה יוצאות עדכונים לאוספים מדי שנה.
בעבר הדביקו בולים ישירות לדפים. כדי לאפשר בדיקה של גב הבול (שם נמצאים סימני מים וסימני מומחים), פותחו "צירי בולים". ציר הוא נייר דק שמודבק לדף בצדו האחד, ובקצהו יש דבק קל שעליו מודבק הבול. כך אפשר להרים את הבול ולבחון את גבו. עם הזמן השתכללו הצירים והיה ניתן גם לקלף מהם את הבולים. עדיין הדבק בצירים עשוי לפגוע מעט בגב הבול, אך הנזק קטן יותר מהשיטות הישנות.
גם השימוש בצירים נחשב היום מיושן, והרבה אספנים נמנעים מהדבקה כלל. אחסון נכון דורש זהירות: לא לדחוס יתר על המידה, לאחסן בעמודים מאווררים ולהרפות כריכות יקרות היטב כדי למנוע קמטים ונזק לבולים.
אלבום בולים הוא ספר לשמירת בולים. בול = בול של דואר.
לפני שהדביקו בולים על הדפים. היום שמים אותם בתוך רצועות פלסטיק שקופות. זה שומר על הבול ולא מדביק אותו חזק.
בדפי האלבום יש מקום לכל בול. אספנים מסדרים בולים לפי סדר או לפי נושא. אלבומים מוכנים לעתים מציירים את תמונת הבול במקום המדויק.
אחד האלבומים המוקדמים יצא על ידי סטנלי גיבונס בסביבות 1870. חברות נוספות שעושות אלבומים הן סקוט ולייטהאוס.
פעם המציאו את ה"ציר". ציר = חתיכת נייר שמקובעת לדף. על ציר מדביקים קצת את הבול, ואז אפשר להרים את הבול ולראות את גבו. היום רוב האספנים לא מדביקים בולים כלל.
שומרים על אלבומים בזהירות. לא לוחצים אותם חזק. משאירים אותם מאווררים. כך הבולים לא יקמטו.
תגובות גולשים