אלברכט מברנדנבורג (אלברכט ממיינץ)
(28 ביוני 1490 - 24 בספטמבר 1545)
קרדינל (כומר בכיר בכנסייה) והנסיך הבוחר של מיינץ (אציל שבוחר קיסר) משנת 1514 עד 1545. גם הארכיבישוף (ראש אזורי של כנסייה נוצרית) של מגדבורג בין 1513 ל-1545.
נולד ליוהאן השני מבית הוהנצולרן. חודש 1499 התייתם. אחיו הגדול היה יואכים הראשון. למד באוניברסיטת פרנקפורט על האודר. בשנת 1513 נבחר לארכיבישוף של מגדבורג והחזיק גם בבישופות בהלברשטט. ב-9 במרץ 1514, בהיותו בן 24, נבחר לארכיבישוף ולנסיך הבוחר של מיינץ. ב-1518 הוסמך לקרדינל.
בחירתו של אלברכט העמיסה עליו חובות. עליו לשלם 21,000 דוקטים, ובתנאי הבחירה נדרש לגרש את היהודים מהנסיכות. כדי לגייס את הכסף הופעל מסע מכירת אינדולגנציות (שטרי מחילה, כלומר אישורים כנסייתיים שמטרתם להקל בעונשים רוחניים). המסע הופעל בידי הכומר יוהאן טצל ובהסכמת האפיפיור לאו העשירי. רשמית המטרה הייתה לממן את בניית בזיליקת פטרוס ברומא; בפועל חלק מהכסף שימש לכיסוי חובותיו של אלברכט.
מכירת המחילות עוררה התנגדות. מרטין לותר, נזיר אוגוסטיני, הגיב בפרסום 95 התזות שלו נגד שיטת המכירה. בסופו של דבר היהודים לא גורשו מהנסיכות, אחרי צו של הקיסר מקסימיליאן הראשון ולחץ מצד יוסף מרוסהיים.
בשנים הבאות השפיע אלברכט על הבחירות הפוליטיות: ב-1519 תמך בבחירת קרל החמישי לקיסר. ב-1521 מונה לקאנצלר על ידי הקיסר. באספת וורמיזא הצביע לטובת הקתולים. חברו אולריך פון הוטן לחץ עליו לעבור לפרוטסטנטיות, אך אחרי מרד האיכרים ב-1525 ניתק אלברכט את עצמו מהתנועה הפרוטסטנטית. ב-1538 היה בין מייסדי ברית נירנברג הקתולית נגד הברית הפרוטסטנטית של שמלקלדן. נפטר ב-1545, מעט לפני פרוץ המלחמה השמלקלדית.
בתחילה תמך בגירוש ובניסיון לשכנע נסיכויות שכנות לעשות כמוהו. מפגש עם יוסף מרוסהיים שינה את דעתו. בסופו של דבר הרשה ליהודים לחזור למיינץ ולהקים קהילה, ככמעט מאה שנה אחרי הגירוש בידי אדולף מאנסאו.
אלברכט מברנדנבורג (אלברכט ממיינץ)
(1490, 1545)
היה כומר בכיר שנקרא קרדינל. הוא גם היה נסיך הבוחר של מיינץ. זה אומר שהוא אציל שהשתתף בבחירת הקיסר.
אלברכט נולד למשפחה חשובה. כשהיה קטן התייתם. למד באוניברסיטה. ב-1513 היה ארכיבישוף של מגדבורג. ב-1514, בגיל 24, הפך לנסיך הבוחר של מיינץ. ב-1518 מונה לקרדינל.
על הבחירה שלו צבר חובות. היו צריכים 21,000 דוקטים. כדי לגייס כסף נמכרו אינדולגנציות. אינדולגנציה היא שטר מחילה שמכינה אנשים מבחינה רוחנית, לפי הכנסייה. המכירה נעשתה בידי הכומר יוהאן טצל. זה עורר את מרטין לותר, שנחשב רפורמטור, והוא כתב את ה-95 תזות שלו נגד המכירה.
בסוף היהודים לא גורשו, אחרי שבנו של הקיסר לחץ וזכה להחלטה שמנעה את הגירוש. אלברכט גם עזר לבחור את קרל החמישי קיסר. אחרי מרד האיכרים ב-1525 הוא ניתק עצמו מתנועת המורדים הדתית. ב-1538 היה בין מייסדי ברית קתולית בנירנברג. מת ב-1545.
בהתחלה רצה לגרש את היהודים. אחר כך פגש אדם בשם יוסף מרוסהיים והשתנה. בסופו של דבר רשם רשמית שהיהודים יכולים לחזור למיינץ ולהקים שם קהילה.
תגובות גולשים