אלה ארץ-ישראלית היא עץ או שיח מהאזור הים-תיכוני. השם המדעי שלו הוא Pistacia terebinthus.
יש עצי זכר ועצי נקבה. (דו-ביתי = יש שני מינים של צמחים, זכר ונקבה.)
העץ קטן-בינוני, עד כ־6, 10 מטרים. בחורף ועל תחילת האביב העלים והפריחה נראים אדומים.
העלים מחולקים לעלעלים, חלקים קטנים של העלה. הפירות הם קטנים ועגולים, בערך 5 מ״מ. הם אדומים ואז משתנים בצבע כשהם מבשילים.
העץ גדל על סלעים של גיר ודולומיט, במקומות יבשים של חורש. הוא נמצא בישראל ובסביבת הים התיכון, לא במדינות כמו מצרים וסיני.
האלה שימשה לאכילה, להפקת שמן ולשמן מיוחד שנקרא מסטיקא. זהו שרף (נוזל סמיך) שהשתמשו בו גם ברפואה.
בגלל כריתה, שריפות ורעייה, הרבה עצים הפכו לשיחים מרובי גזעים. בישראל האלה מוגנת בחוק.
פעם קראו לעצים המקומיים Pistacia palaestina. מחקרים גנטיים הראו שהם חלק מאותו מין בשם Pistacia terebinthus.
יש עצי זכר ועצי נקבה. (דו-ביתי = יש שני מינים של צמחים, זכר ונקבה.)
העץ קטן-בינוני, עד כ־6, 10 מטרים. בחורף ועל תחילת האביב העלים והפריחה נראים אדומים.
העלים מחולקים לעלעלים, חלקים קטנים של העלה. הפירות הם קטנים ועגולים, בערך 5 מ״מ. הם אדומים ואז משתנים בצבע כשהם מבשילים.
העץ גדל על סלעים של גיר ודולומיט, במקומות יבשים של חורש. הוא נמצא בישראל ובסביבת הים התיכון, לא במדינות כמו מצרים וסיני.
האלה שימשה לאכילה, להפקת שמן ולשמן מיוחד שנקרא מסטיקא. זהו שרף (נוזל סמיך) שהשתמשו בו גם ברפואה.
בגלל כריתה, שריפות ורעייה, הרבה עצים הפכו לשיחים מרובי גזעים. בישראל האלה מוגנת בחוק.
פעם קראו לעצים המקומיים Pistacia palaestina. מחקרים גנטיים הראו שהם חלק מאותו מין בשם Pistacia terebinthus.
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!
תגובות גולשים