אליהו טואף

הרב אליהו רפאל עזריאל טואף (30.4.1915, 19.4.2015) היה רבה של רומא בשנים 1951, 2001 ונחשב לסמכות המרכזית של יהדות איטליה לאחר מלחמת העולם השנייה.

טואף נולד בליבורנו. ב-1939 סיים לימודי משפטים ודתות באוניברסיטת פיזה. במקביל סיים את לימודיו בסמינר לרבנים (מוסד להכשרה להיות רב). בשנים 1941, 1943 היה רבה של אנקונה. בתקופת הכיבוש הגרמני (1943, 1944) השתתף בפעילות נגד הכובש באזור הרי ורסיליה, במסגרת ההתנגדות המקומית.

ב-1947 נבחר לרבה של ונציה, שם גם לימד עברית וספרות באוניברסיטת Ca' Foscari. לאחר פטירתו של הרב דוד פראטו מונה ב-1951 לרבה של רומא ושירת בתפקיד עד 2001. הוא כיהן כנשיא מוסדות הרבנות באיטליה, ושימש בנשיאות איגוד רבני אירופה בין 1957 ל-1988.

טואף היה דמות ציבורית בולטת בייצוג יהדות איטליה. הוא מונה לסנטור לכל ימי חייו (חבר בסנאט האיטלקי שלאורך חייו). משפחתו כללה את בנו, פרופ' אריאל טואף, ואת בתו מרים דלה-פרגולה, עורכת ביטאון יהודי איטליה. לרגל יום הולדתו המאה קראה עיריית רומא רחוב מרכזי ליד בית הכנסת הגדול על שמו.

ב-10 באוקטובר 1958 נשא טואף דברים בטקס ההספד לאפיפיור פיוס ה-12, והזכיר את עזרתו וסימפטייתו לתקופות קשות. דבריו סייעו להקל על המחלוקות סביב דמות האפיפיור. ב-13 באפריל 1986 קיבל את פני האפיפיור יוחנן פאולוס השני בבית הכנסת הגדול של רומא. האפיפיור כינה את היהודים "אחינו הבכורים והאהובים". בצוואתו של יוחנן פאולוס השני הוזכר טואף כ"רבה של רומא" בין ראשי הדתות, ללא פירוט שמו המלא או מעמדו.

הרב אליהו טואף נולד ב-1915 ומת ב-2015. הוא היה רבה של רומא מ-1951 עד 2001.

טואף למד משפטים ודתות בפיזה. הוא למד להיות רב בסמינר. (סמינר זה מקום בו לומדים להיות רב.) בשנות ה-40 היה רבה של אנקונה. במלחמה הוא השתתף בהתנגדות נגד הכובשים בשטח.

אחר כך היה רבה של ונציה ושם לימד עברית באוניברסיטה. מ-1951 ועד 2001 היה רבה של רומא. הוא דיבר בשם הקהילה ונהיה סנטור לכל ימי חייו. יש לו ילדים שעוסקים במדע ובעיתונות. לעיר רומא קוראים רחוב על שמו ליד בית הכנסת הגדול.

טואף דיבר בטקס ההספד של האפיפיור פיוס ה-12 ב-1958. ב-1986 קיבל את פני האפיפיור יוחנן פאולוס השני בבית הכנסת הגדול. האפיפיור אמר שהיהודים הם "אחינו הבכורים".