דניאל קארפי (3 באוגוסט 1926, 3 בדצמבר 2005) היה היסטוריון שהתמחה ביהדות איטליה.
הוא כיהן כפרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב.
משפחתו שמקורה בעיר קארפי בצפון איטליה עברה לצ'נטו עם הקמת הגטאות בסוף המאה ה-16.
סב-סבו זארו (אליעזר) קארפי היה מעורב בהתקוממות של שנת 1821 והמשפחה עברה לבולוניה.
ליאונה קארפי, אבי סבו, היה דמות בתנועת התחייה האיטלקית וייצג את פרארה בפרלמנט.
אביו של דניאל, אריה ליאונה קארפי, שירת כקצין תותחנים במלחמת העולם הראשונה.
הוא היה פעיל פוליטית בתנועה הרוויזיוניסטית וקרוב לזאב ז'בוטינסקי.
דניאל נולד במילאנו ולמד בגימנסיה העברית, תיכון שבו לומדים בעברית.
בספטמבר 1943, אחרי פלישת הגרמנים, המשפחה התפזרה.
דניאל ואביו עברו את הגבול והצטרפו לכוחות בעלות הברית.
אביו שימש גם כאחראי רוחני לחיילים וכיועץ משפטי של ממשלת איטליה החופשית.
בסוף המלחמה הגיע דניאל לפירנצה והצטרף ל"בית החלוץ".
במרץ 1945 עלה לארץ, עלייה פירושה מעבר לגור בישראל.
הוא התיישב בשדה אליהו, הצטרף לגרעין בני עקיבא, ולאחר מכן לקבוצה שהקימה את תקומה בנגב.
בשיגיונ השירות בסוף שנות ה-40 לחם במלחמת העצמאות בחטיבות גבעתי וירושלים, ומונה לסגן מפקד.
לאחר המלחמה עבר קורס קצינים בתותחנים ושוחרר ב-1950. הוא נשא את יהודית טרייטל לאישה.
בדצמבר 1965 בתו עדה נפטרה בתאונת דרכים בגבעתיים.
בשנות ה-50 למד תנ"ך, ספרות עברית והיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית.
הוא לימד גם במכון למדריכי חו"ל.
ב-1967 השלים דוקטורט בהנחיית ישראל הלפרין, חיים ביינארט ויצחק בער.
נושא הדיסרטציה היה היהודים בפדובה בתקופת הרנסאנס, תקופה של פריחה תרבותית.
החל לשמש בהוראה באוניברסיטת תל אביב ב-1962 והתמקד שם עד לפרישתו ב-1994.
ב-1972 מונה לדיקאן (ראש הפקולטה) של מדעי הרוח.
ב-1975 עמד בראש קתדרה לחקר השואה, קתדרה היא עמדת הוראה ומחקר מיוחדת.
מ-1988 ניהל את החוג להיסטוריה של עם ישראל. בנוסף, עמד בראש המכון לחקר הציונות ובית הספר למדעי היהדות.
היה פרופסור אורח במוסדות חשובים בעולם, ביניהם הסורבון ואוקספורד.
הוא ערך את איגרות זאב ז'בוטינסקי והכין את הביבליוגרפיה של כתביו.
היה היהודי הראשון שהוזמן להורות ולפתוח מגמה ללימודי יהדות באוניברסיטה הגריגוריאנית שבוותיקן.
זכה בשני עיטורי כבוד מהרפובליקה האיטלקית ובכמה פרסים אקדמיים.
קארפי ערך ספרים רבים והדיר כתבים אקדמיים. יצא גם ספר יובל לכבודו.
דניאל קארפי (1926, 2005) היה היסטוריון. היסטוריון = אדם שלומד היסטוריה.
הוא חקר את יהודי איטליה ולימד באוניברסיטת תל אביב. אוניברסיטה = מקום ללימודים גבוהים.
משפחתו באה מעיר בשם קארפי. הם עברו לבולוניה.
אבותיו השתתפו באירועים חשובים באיטליה.
אביו היה קצין ותמך בתנועה ציונית.
דניאל נולד במילאנו ולמד בבית ספר עברי.
ב-1943 הגרמנים פלשו והמשפחה התפזרה.
דניאל ואביו עזרו לכוחות שנלחמו בהם.
ב-1945 עלה לארץ, עלה לארץ אומר עבר לגור בישראל.
הוא עבד עם חברים והקים יישובים בנגב.
ב-1948 הייתה מלחמה, והוא השתתף בה בעד המדינה.
הוא התחתן עם יהודית. בתו עדה נפטרה בתאונה ב-1965. זו הייתה עצובה.
דניאל למד באוניברסיטה העברית וקיבל תואר דוקטור. דוקטורט = תואר גדול במחקר.
הוא כתב עבודת מחקר על יהודים בפדובה בתקופת הרנסאנס.
הוא לימד שנים רבות בתל אביב ונסע ללמד בחו"ל.
הוא ערך ספרים של זאב ז'בוטינסקי ושמר את כתביו.
קיבל פרסים וכיבודים על עבודתו.
קארפי ערך ספרים רבים, וחוקרים כיבדו אותו בספר יובל.
תגובות גולשים