אליהו ששון

אליהו ששון (1902, 1978) היה דיפלומט, חבר כנסת ושר בממשלות ישראל.


אליאס־אליהו ששון נולד בדמשק ב-1902. למד בבית ספר אליאנס ובתיכון אלעזריה בדמשק. סיים את לימודיו באוניברסיטת סן־ז'וזף בביירות.

בתחילת דרכו, אחרי מלחמת העולם הראשונה, פעל גם במסגרת התנועה הלאומית הסורית. בהזמנת פייסל הוציא לאור עיתון ערבי בשם "אל חייאת" וקרא לשיתוף פעולה בין יהודים לערבים.
במקביל עסק בפעילות ציונית בדמשק. ערך ופרסם מאמרים בעברית ובערבית, וקידם רוח ציונית בקרב הצעירים בקהילה היהודית המקומית. בשנים 1919, 1920 היה מעורב בהוצאת עיתון ציוני בערבית בשם "אלשרק".
בשנים 1922, 1927 עזב את שלטון המנדט הצרפתי ובילה בטורקיה.

ב-1927 עלה ששון לארץ ישראל. עבד כפועל והמשיך בעבודתו הציבורית כמרצה לענייני המזרח התיכון. בין 1934 ל-1948 עמד בראש המחלקה הערבית של הסוכנות היהודית (הארגון שמייצג את היישוב היהודי בארץ). במסגרת זו ניתח עיתונות ערבית והכין דוחות רקע יומיים.
הוא עסק גם באיסוף מודיעין. בין היתר גייס את העיתונאית יולנדה הארמר במצרים והיה בקשר עם מנהיגים ערביים, ביניהם ראש ממשלת סוריה ג'מיל מרדם. בתקופת המנדט היה גם חבר במשלחות ובמשא ומתן הבינלאומי שלפני הקמת המדינה.
ב-1947, 1948 השתתף במשלחת שליד האומות המאוחדות. ב-1948, 1949 היה חלק ממשלחות השיחות לשביתת הנשק עם מצרים ולבנון, ובהמשך בוועידת לוזאן.

בשירות החוץ שימש ראש משרד פריז לקשר עם הערבים. שימש ציר בטורקיה (1950, 1952), בעבודה בשגרירות ברומא (1953, 1960) וכשגריר בשווייץ (1960, 1961).
בשנת 1961 שב לישראל והצטרף לממשלת דוד בן־גוריון כשר הדואר. תפקיד זה המשיך גם בממשלת לוי אשכול עד 1967. דחה המלצות להעביר את שירותי הטלפוניה לחברה ממשלתית, מטעמי דאגה לעובדים.
עם מינויו לשר המשטרה ב-1967 ניסה להעביר לשכות וסמכויות מהמשטרה למשרד המשטרה. דחף להעברת המטה הארצי לירושלים.

ב-1965 נבחר לכנסת מטעם המערך, וב-1969 נבחר שוב. כיהן בוועדות החוץ והביטחון, הפנים והעבודה.

לאחר מלחמת ששת הימים קידם ששון רעיון לנצל את שטחי הכיבוש (יהודה ושומרון ורצועת עזה) כדי לקדם פתרון של פליטים ערביים מתוך משא ומתן ישיר עם הנציגים הערבים. הציע אפשרויות של שיתוף עם ירדן, מדינה פלסטינית עצמאית, או אוטונומיה פלסטינית הקשורה בהסכמים עם ישראל.
ב-1970 הזהיר שסיפוח הגדה המערבית במצב הדמוגרפי אז עלול להפוך את ישראל למדינה דו־לאומית.

ששון נפטר באוקטובר 1978 אחרי מחלה קשה. נקבר בהר המנוחות בירושלים.
היה נשוי לג'וליה (יעל) זגול־לוי מ-1921. השניים הביאו לעולם ארבעה ילדים. בנו משה ששון היה דיפלומט ושגריר. בתו רינה נישאה לרפאל לוי, שהיה ממונה במחוז ירושלים.

יש טיילת על שמו בשכונת רחביה בירושלים.

אליהו ששון (1902, 1978) היה דיפלומט ושר בישראל.

נולד בדמשק. למד בבית ספר אליאנס ובהלימודים של אלעזריה. סיים באוניברסיטה בביירות.

ששון ערך עיתונים בערבית וקידם יחסים טובים בין יהודים לערבים.

ב-1927 עלה לארץ. עבד וצבר ניסיון בעניינים של מזרח התיכון.
במשך שנים הנהיג את המחלקה הערבית של הסוכנות היהודית. הסוכנות היא הארגון שייצג את היישוב היהודי בארץ.
הוא גם עזב פעולות דיפלומטיות ועבד עם אישים מערביים וערביים.

שירת כשגריר בטורקיה, ברומא ובשווייץ.
ב-1961 מונה לשר הדואר. אחרי מלחמת ששת הימים נבחר לשר המשטרה.

הציע להשתמש בשטחים שנכבשו כדי לעזור לפליטים הערביים ולחפש פתרון מדיני.
הזהיר שסיפוח מלא של הגדה עלול לשנות את אופייה של המדינה.

נישא לג'וליה זגול־לוי. היו להם ארבעה ילדים. בנו משה היה גם הוא דיפלומט.
יש טיילת בשם אליהו ששון ברחביה בירושלים.